עדי שעל, מנכ"ל להקת מחול ורטיגו
אחת החוויות שריגשו אותי באופן אישי הייתה הזכות שנפלה בחלקי ובחלקה של להקת "ורטיגו" להתארח אצל מיכאיל ברישניקוב בניו-יורק. ברישניקוב, גדול הרקדנים בעולם, הזמין אותנו לניו יורק לאחר שצפה בעבודה של נעה ורטהיים (בת זוגי והמנהלת האמנותית של הלהקה) בפסטיבל ברומניה.
התרגשתי לגלות שעם נחיתתנו בניו יורק הוא קיבלת את פנינו באופן אישי וליווה אותנו במהלך החזרות ועבודתנו לקראת העלאת המופע "אחת, אחת ואחת". אי אפשר לתאר במילים עד כמה היה נדיב , נגיש וידידותי. הוא היה המארח המושלם. כשנפרדנו, אמר מיכאיל לנעה שמהיום והלאה היא מוזמנת לראות את מרכז ברישניקוב כביתה בניו יורק. ואכן, כבר בינואר 2023 בעקבות הזמנתו, יציגו נעה והלהקה את יצירתה "פרדס" במרכז למחול של ברישניקוב בניו-יורק.
סיגל בר-און, יו"ר משותף תשלובת ד"ר פישר
"הכנסת אורחים היא דרך חיים עבורנו, ובכל סופ"ש הבית מלא בחברים ובני משפחה.
ברצוני לספר על הכנסת אורחים שערכו עבורנו, כשאבי, ד"ר אלי פישר, ואני הגענו עם דורון פולק, אוצר האמנות שלנו, להודו, לסבב פתיחת תערוכות של אוסף "אמנים שולחים שלום" של ד"ר פישר. מדובר בפרויקט ענק אליו הצטרפו כ-100 אמנים מהודו ומרחבי העולם שציירו על מעטפות אוסף השלום של ד"ר פישר.
במסגרת הביקור, התארחנו בבית ספר לאמנות. את פנינו קיבל צוות בית הספר שעמד בשני טורים לאורך מסדרון שרצפתו הייתה מקושטת בפסיפס מעלי פרחים, על צווארנו ענדו שרשראות פרחים ונכנסנו לפגישה עם התלמידים, שישבו על שטיחים באולם רחב. סיפרנו להם על פרויקט אוסף השלום, שהחל עם חתימת חוזה השלום עם מצרים וגדל לאוסף ענק שמורכב מפרויקטים שונים שעוסקים בשלום, הידברות, דו-קיום והכלה.
התרגשתי מאד מהפשטות, הרצינות והיצירתיות שהפגינו התלמידים. בסיום, יצאנו לחצר, שם הבנות ביקשו להצטלם איתי ליד סמל השלום שהם יצרו מעלים שונים. נפרדנו בחיבוקים ותקווה לשיתופי פעולה בעתיד.
גל גרשון, מנכ"ל סאן דור מקבוצת אל על
לפני כעשור הוצבתי מטעם אל על בארה"ב כמנהל המסחרי של החברה בצפון אמריקה.
באוקטובר 2012 היכתה בחופי מזרח ארה"ב סופת ההוריקן ההרסנית 'סנדי', מיליוני אנשים נותקו מחשמל, ומעל 14 אלף טיסות מרחבי העולם לניו יורק בוטלו. כחלק מהרצון שלנו, עובדי אל על בניו יורק, לעזור לקהילה עימה היינו בקשר קרוב, נרתמנו במאמצים לפנות את ההריסות ולעזור בשיקום הבתים. שנה לאחר מכן, הוזמנתי לסוכתם של אנשי קהילת בובוב בברוקלין לציין שנה לשיקום מהסופה, ולהשתתף בחגיגות שמחת בית השואבה.
שם הכרתי איש יקר, חרדי, דמות מוכרת ובכירה בקהילה – דודי. הסיכוי שאני, שגדלתי כל חיי כחילוני תל אביבי אפגוש שם אדם שיהפוך לחבר אמת וקרוב – היה בגדר בלתי אפשרי. האירוח החם בלב ליבה של הקהילה החסידית בברוקלין, והחברות שהתפתחה עם דודי, פתחה בפני צוהר לעולם ומלואו של חיי היהדות החרדית. היחסים הקרובים שנבנו הובילו לכך שזכינו לארח בטיסות אל על את האדמו"ר מבובוב וחסידיו בביקורם בישראל.
דקלה וגנר, מומחית אינשורטק, מייצגת את ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי ויו"ר איגוד חברות האינשורטק בישראל
כבר מזמן הבנתי שעל מנת לגרום לתאגיד בינלאומי לעשות ביזנס ולהשקיע בטכנולוגיה או בסטארטאפים ישראלים, צריך להסתכל ליזמים בלבן של העיניים. לכן, אני מעודדת הגעת בכירים מתעשיות הביטוח העולמית לארץ.
במקרה הזה, האורחים חברי הנהלה, הגיעו מגרמניה, הכי מכובד ומעונב שאפשר לחשוב עליו ולכן חיפשתי לאכול איתם במקומות שתואמים, והזמנתי גם את היזם. אחד האורחים אמר ששמע שבישראל יש חומוס מצוין. באותו הרגע קלטתי שזה בדיוק מה שנדרש פה - משהו בעל אופי מקומי, מהיר, טעים, ולא מתחנף. לקחתי את האורחים שלי לחומוסייה קרובה, המלצתי להם להשאיר את העניבות והז'קטים במשרד.
כבר אחרי כמה ניגובים מתוך צלחת משותפת ולגימות של לימונדה קרה, העסקה נחתמה ועוד וי סומן על הצלחה בינלאומית- ישראלית. הם כמובן אהבו מאוד את החומוס, אך אמרו שהסוד הוא בפיתה.
ד"ר גלית קאופמן, מנכ"לית רשת 'בית בלב'
חג הסוכות מאוד מיוחד עבורי. מדי שנה בצאת יום הכיפורים אבי נוהג לבנות את הסוכה על גג ביתו, וכל הילדים של המשפחה מקשטים אותה בקישוטי החג. זוהי מסורת שעוברת אצלנו במשפחה. בחג אני ומשפחתי מתארחים וסועדים בסוכה של אבי, יחד עם חברים קרובים ומשפחה מורחבת. למרות שמבנה הסוכה לא גדול, יש מקום לכולם כי "כשיש מקום בלב, יש מקום בבית". השנה אנו מתרגשים יותר מתמיד כי נפלה בחלקנו ההזדמנות וההחלטה החשובה, לארח אורחים מיוחדים נוספים בסוכה. אנו מזמינים מספר חיילים בודדים לחג הראשון, לחגוג עימנו את החג והשמחה הגדולה. אנחנו מצפים לזה מאוד ומקווים שזו תהיה תחילתה של מסורת חדשה. אני קוראת לציבור לאמץ השנה הרגלים חדשים ולארח חיילים בודדים, זקנים, עריריים, וכל מי שידו אינה משגת.
לירון דורון לוי, המשנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי
בשנת 2019 עשיתי טיול 'טרקים' ולראשונה גם פעילות התנדבותית בחו"ל - באתיופיה, אליה הגעתי עם בגדי טרקים ופיצוחים מהארץ. ביומיים האחרונים של המסע המופלא, מנהלת קשרי החוץ בשלטון המקומי שלחה לי הודעה: ״אז אם את כבר באדיס אבבה, תיפגשי עם הקונסול. חשוב שנגיע לראשי ערים המקומיים".
הבנתי שאין מצב שאוכל לפגוש את הקונסול עם מכנסיים קצרים, גופיה וסנדלי שורש (הבגדים היחידים שהיו לי). לפני שהספקתי לשלוח את ההודעה קיבלתי הודעה מעופר דך, הקונסול, ״בואו בצהריים, מחכה לכם. זו הכתובת…״. מכיוון שלא יכולתי להגיע בידיים ריקות לקחתי בוטנים שהבאתי מהארץ ושמתי בכלי חרס שקניתי בשוק עטוף בנייר צלופן. האירוח אצל הקונסול, שהיה מעורר השראה, חיזק את התרשמותי מהעם החם וטוב הלב הזה . זו הייתה קבלת פנים לא מתוכננת ובטח שלא רשמית, אבל הכי ישראלית שיש…
