בעבר, חלק מקבוצת ה"בראט פאק" המפורסמת, עם קול מחוספס וסטייל סקסי שהפך לאייקון בשנות ה-80 וה-90, השחקנית דמי מור חוותה קאמבק לא צפוי בזכות תפקידה בסרט "The Substance" ופרס גלובוס הזהב שזכתה בו.
היא גם קיבלה מועמדות לפרס SAG על תפקידה כדמות אליזבת' ספארקל, שחקנית אובססיבית לנעורים, ששכפלה את עצמה עם תוצאות מזוויעות. נודע כי יש גם שמועות על מועמדות לאוסקר.
למרות שמור הייתה פעם השחקנית הכי עשירה באמריקה, היא לקחה הפסקה באמצע הקריירה שלה, וכך הפכה לעיתים לבדיחה ולא לאגדה שהייתה אמורה להיות. אך העובדה שהיא חווה קאמבק מקצועי בגיל 62, מספרת יותר על דמי מאשר על הסרט "The Substance".
ההצלחה של השחקנית נובעת מהשילוב בין זוהר ויכולת הזדהות, שמדבר כל כך הרבה לאנשים. בנאום הזכייה שלה בגלובוס הזהב, היא לא רק הוציאה אצלה את כל הלב, אלא גם לבשה שמלת ארמני מהממת, והשפיעה מאוד לכל מי שצפה.
כפי שציינה בנאום: "כולנו הרגשנו שאנחנו לא מספיקים, או שהיינו נתונים לסטנדרטים לא מציאותיים כדי להשוות את עצמנו לאחרים. כולנו עברנו חוויות בהן ניסו להקטין אותנו או להחזיק אותנו אחורה", זהו מסר שהדהד אצל כל כך הרבה אנשים.
הקאמבק של דמי מרגש במיוחד. עבורנו, דור ה-X, דמי מהתקופה של ה"בראט פאק" הייתה מישהי שהייתם רוצים להיות – או להיות חברה שלה. היא הייתה סקסית, חיננית, מצחיקה, אך גם פגיעה ומעט פרנואידית. חזקה, אבל שברירית.
בעוד שדמויות אחרות מ"בראט פאק" לא השאירו הרבה רושם. מולי רינגוולד? יותר מדי מושלמת ונבדלת. אלי שידי? הסצנה עם הקשקשים ב-"The Breakfast Club" עדיין רודפת אותנו. מרה וינינגהאם? אף פעם לא הייתה מגניבה מספיק.
בשנות ה-90, ציפינו לראות את מור מתבגרת בסרטים כמו "Ghost", בו היא שיחקה את האישה האבלה שעשתה את החיתוך הקצר אופנתי והופכת את קרמיקת האמנות לארוטית. דמי עמד מול ג'ק ניקולסון וטום קרוז ב-"A Few Good Men" ולא קל היה להתמודד עם השניים האלה. והסרט "Indecent Proposal"? הוא היה נושא לשיחה בכל מקום – כמה כסף הייתם מוכנים לקבל כדי לתת לאשה שלכם לישון עם רוברט רדפורד? דמי אפילו גילחה את שערה עבור "GI Jane".
והכי משמעותי – מור הפכה לשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בשנות ה-90, כשקיבלה 12.5 מיליון דולר עבור "Striptease". ואם זה לא מספיק, היא הייתה נשואה לשחקן הפעולה הגדול ביותר בעולם, ברוס ויליס. על שער "וַנִיטי פֵּייר" בשנת 1991, כשהיא הייתה בהריון בחודש השמיני, הופיעה כמעט עירומה – גילוי שגרם למהומות.
דמי הייתה בכל מקום, ואז פתאום היא נעלמה – לקחה הפסקה כדי להיות אמא לשלושה ילדים ועברה לעיר הנידחת היילי, איידהו. אבל למה היא נעלמה? אולי כי היא לא התחברה עם הקהל יותר. אולי היה להם אכפת יותר לראות אותה בתפקידי ה"אקשן פופקורן" כמו ב-"Ghost", ופחות בתפקידי קרביים כמו "GI Jane".
גירושיה מויליס בשנות ה-2000 לא עזרו, בעוד נישואיה המאוחרים לקוצ'ר – צעיר ממנה בהרבה – הרגישו לא נכונים. בספר האוטוביוגרפי שלה, "Inside Out", שיצא ב-2019, דמי חשפה כיצד הנישואים האלה הובילו להחמרה בשימוש בסמים ואלכוהול וגם ליחסים פתוחים.
למשך כמה שנים זה הרגיש כאילו דמי, אותה אהבנו, איננה. אבל החזרה שלה נותנת תקווה לכל מי שזכר אותה. עבור נשים בגיל מסוים, הקאמבק של דמי הוא סיפור גאולה – לכולנו.
החזרה של השחקנית היא לא מאורע יחיד. שימו לב לפמלה אנדרסון, עוד אייקון של דור ה-X, שגם היא קיבלה מועמדויות לגלובוס הזהב ול-SAG השנה. ניקול קידמן, מישל יאו, האלי ברי, ויולה דיוויס, שרה ג'סיקה פרקר, ג'ודי פוסטר – רשימת הנשים מעל גיל 50 ששולחות מסר בעולם ההוליוודי רק הולכת וגדלה. והן לא רק עובדות, הן מנצחות.
