בין אם אתם מעריצים מושבעים של קולדפליי ובין אם רק עוקבים אחרי עולם הקליפים, קשה להישאר אדישים ל-"Adventure of a Lifetime", מדובר באחת ההפקות היקרות והמושקעות בתולדות המוזיקה, שבה חברי הלהקה הפכו לשימפנזים מונפשים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של לכידת תנועה, אנימציה ורינדור תלת-ממדי. מהחליפות המיוחדות ועד לעיבוד הפרווה הדיגיטלית שהפכו את הקליפ ליצירת מופת טכנולוגית - כך עשו זאת זה שלב אחר שלב.
הקליפ יצא בשנת 2015 והיה הסינגל הראשון מתוך האלבום "A Head Full of Dreams". במקום לצלם וידאו קליפ מסורתי, הלהקה בחרה ביצירה קולנועית עם דמויות דיגיטליות מלאות. המטרה הייתה להראות את הלהקה כאילו היא חיה ביער אפריקאי ומנגנת כקופי אדם אמיתיים, תוך שמירה על הבעות הפנים, האנרגיה והאופי של כל חבר.
השלב הראשון היה לכידת תנועה. חברי הלהקה נכנסו לחליפות מיוחדות המכוסות בחיישנים, מה שמכונה Motion Capture. כל חיישן שידר נתוני תנועה בזמן אמת למחשב מרכזי. עשרות מצלמות תלת־ממד עקבו אחרי תנועות הגוף, הזרועות, הרגליים והראש, והעבירו מידע מפורט על זוויות ותנוחות. כדי לדייק בהבעות הפנים הותקנו מצלמות זעירות על קסדות שחבשו חברי הלהקה, שתיעדו כל חיוך, הרמת גבה או תנועת שפתיים.
בשלב הבא נבנו דגמים דיגיטליים של שימפנזים. אנשי חברת האפקטים הממוחשבים Mathematic, שעבדו עם אולפני Imaginarium של השחקן אנדי סרקיס, יצרו מודלים תלת-ממדיים מפורטים שכללו שיער, פרוות גוף, שיניים, ואפילו שכבות שריר המדמות תנועה טבעית מתחת לעור. העבודה דרשה שעות רינדור ארוכות במיוחד - כל פריים בקליפ דרש חישוב של פרווה זזה ברוח, תאורה טבעית והצללות מדויקות.
כדי לחבר בין המודלים לבין חברי הלהקה, השתמשו האמנים הדיגיטליים באלגוריתמים ש"הלבישו" את התנועות שנלכדו על גבי השלד הווירטואלי של השימפנזים. התוצאה הייתה שהקופים לא רק נראו אמיתיים, אלא גם התנהגו כמו כריס מרטין והלהקה: מנגנים, רוקדים, מחייכים ומבצעים תנועות ייחודיות לכל אחד.
היער שבו מתרחש הקליפ כלל שילוב בין צילום מציאותי לאולפן לבין רקעים שנבנו דיגיטלית. צוות הצילום יצא ליער אמיתי באפריקה כדי להקליט קולות, אור וצמחייה, אך רוב הסצנות נבנו במחשב. האלמנט המרכזי היה שליטה מוחלטת בתאורה הדיגיטלית - קרני שמש שחודרות בין עצים, תנועת עלים ברוח, ואבק מרחף באוויר. כל אלה הוספו בשכבות ממוחשבות ליצירת סביבה אמינה.
כדי להוסיף אנרגיה מוזיקלית, הצמידו לציוד המוזיקה של חברי הלהקה גרסאות וירטואליות. הגיטרות, התופים והמיקרופונים נבנו גם הם במחשב, והוצבו בידיהם של הקופים כך שנראה כאילו הם מנגנים ממש. החיבור בין הצליל האמיתי של השיר לבין התנועה הדיגיטלית דרש סנכרון מדויק עד לרמת פריים בודד.
אחד האתגרים הגדולים ביותר היה הפרווה. בניגוד לעור אנושי, שיער נוטה להיראות מלאכותי כשמעבדים אותו במחשב. כדי להתגבר על כך השתמשו היוצרים במנועי סימולציה פיזיקליים שמחשבים כיצד כל שערה זזה בנפרד, כיצד היא מגיבה לרוח, וכיצד היא משקפת אור. זהו תהליך יקר מאוד מבחינה חישובית, ולכן הרינדור נמשך שבועות רבים.
בשלב העריכה חיברו האמנים את כל השכבות: תנועות הקופים, הרקע הדיגיטלי, התאורה, הפרווה והבעות הפנים. כל דקה בקליפ דרשה כאלף שעות עבודה מצטברות של אמני אפקטים, מה שהסביר את התקציב האסטרונומי של ההפקה.
הקליפ שוחרר ביוטיוב וזכה למיליוני צפיות תוך ימים ספורים. מבקרים כינו אותו "מהפכה ויזואלית" וההשוואות לקולנוע הוליוודי לא איחרו לבוא. לא רק שהלהקה הצליחה להפתיע את מעריציה, אלא היא גם סימנה את הכיוון החדש של עולם הקליפים - שילוב בין טכנולוגיות קולנוע מתקדמות לבין תעשיית המוזיקה. היום, עשור לאחר יציאתו "Adventure of a Lifetime" נחשב לאחד הקליפים היקרים והמורכבים בהיסטוריה, שבא לראות שוב ושוב.
