אנחנו רגילים לראות את פמלה אנדרסון חורכת שטיחים אדומים במראה הטבעי והמשוחרר שאימצה בשנים האחרונות, אבל מאחורי החיוך מסתתרת טראומה רפואית שליוותה אותה במשך עשורים. אבל ביום ראשון האחרון, כשעלתה לקבל את פרס האומץ בגאלה השנתית של "amfAR" בוונציה, הכוכבת בת ה-59 החליטה לשים את כל הקלפים על השולחן.
"בסוף שנות ה-90, כשאובחנתי עם הפטיטיס C, לא הייתה תרופה. הרופא אמר לי שכנראה נותרו לי כ-10 שנים לחיות. אלא שמעבר לפחד מהסוף הקרב, מה שבאמת ריסק אותה הייתה המחשבה על הבית: "זה לא היה רק הפחד מהמוות, אלא האימה ממה שיקרה לילדים הקטנים שלי. זה הפך את חיי", שיתפה על בניה ברנדון (30) ודילן (28).
הישועה הגיעה כעבור עשור, עם פריצת דרך רפואית וטיפול חדשני שהציל את חייה - אך גבה מחיר אישי ולא מעט רגשות אשם: "הייתי בת מזל. הציעו לי את זה בשלבים המוקדמים, ושמתי את כל מה שהיה לי בבנק כדי לשלם על זה. זה עדיין לא היה מכוסה על ידי הביטוח, והרגשתי אשמה גדולה שאחרים לא קיבלו את אותה הגישה לתרופה".
למרות שהחלימה לחלוטין מהנגיף לפני יותר מעשור, אנדרסון מודה שהצלקות הנפשיות לא נעלמו לגמרי: "חוויית הבושה והאשמה שלי הייתה מסע לא מודע. זה נשאר איתי. זה רודף אותי. אני לא חושבת שאי פעם התאוששתי לחלוטין מהחדשות האלה. החוויה שלי דחפה אותי קדימה, ואני מקווה שהיא תוכל להיות השראה כלשהי".
