לשון הרע? זה לא מדבר אל נועה ירון-דיין, שנסעה להתאוורר בביקור מלא אמונה מעבר לים. כשברקע השמועות על משבר במערכת היחסים בין כוכבת העבר לבין בעלה, יובל דיין, המאמינה המפורסמת ארזה את ספר התהילים ונסעה לאוקראינה בכדי להשתטח על קברי צדיקים.
 
רגע אחרי שקראתם כאן את תגובתה של ירון לשמועות, מנחת העבר שחזרה בתשובה צירפה למסע קבוצת בנות וחברות טובות, שביחד נסעו לשבוע ימים באומן. מלבד ברכות ותפילות, המסע כולל גם שופינג בשווקים המקומיים, בין ביקור במקום מלא אמונה כזה לאחר.

עוד לפני שארזה את הפקלאות, ירון-דיין פרסמה ברשת סטטוס ארוך על התקופה הלא פשוטה שהיא עוברת, תוך כדי שהיא פונה לבורא. "מתגעגעת אליו. וכשאני מתגעגעת אליו אני כותבת לו. אם אפשר היה להגיד מה אתה לי. אבל כמו במגילה, אין אסתר מגדת. זה סוד. זה השורש הסוד והיסוד. ובכל זאת אסתר מה הוא לך? האומן. זה האומן את הדסה היא אסתר. מה הוא לך? אומן. מגדל. מאמן. מעצים. מחזק. מתפלל להצלחתך. שמח על גבורתך. מאמין. אומן. מאמן. מגדל ומוביל ומיילד את האיילה. איילת השחר. שקיעתה של גלות. זריחתה של גאולה". 

"אתה החוט המקשר. אתה אמרת שאפשר. אני העזתי להאמין שאכן כך. אני משחרת לפתחך הרבה. סחוטה. פונה לעזרתך. כן אני יודעת, העצות. כן, אני זוכרת את השיטות. לא, אני לא עומדת בציפיות. אפילו לא במינימום שבמינימום. מושלכת ופטורה מחוק וסדר, עבריינית חלקלקה שלא רואה כלום. שום דבר לא חודר אותה. הכל מחורר אותה. היא שם בכלל?".


"זוכר אותי? אותי אותי, אני, זאת שאספת לחיקך, במחילה אם יורשה לי, כמו גוזל רטוב ועצוב. מצאת אותי שוכבת חסרת נשימה בצד הדרך למטה. מסתכלת בכיוון הנסיעה. חוזה עתיד שחור. מכורה לאקשן של הכמעט התרסקות. חיה שם. אמרת שאפשר לנצח. האמנתי לך. שמעתי את הקול שלך. החלטתי לתת לך את החיים שלי. וחשבתי שאני זאת שנותנת משהו יקר". 

"אחרי הכל הייתי תל אביבית, וכל תל אביבי חי בסרט שהסרט הוא עליו. ומה שהכי מצחיק, זה שבסוף כל הסיבובים, בזה הוא באמת צודק, באמת הסרט הוא עליו. רק שאתה, הקבלה שלך היא נתינה. מה אתה נותן לי? אתה נותן לי לתת לך. מי יוכל לסבול לקבל ממני. ומכל הרחוקים הלכודים. רק אתה. יש לך מקום לכל אחד. יש עוד מעט טוב בכל רשע. והעוד מעט הקטן הזה, נראה שמעלתו נכבדה. הוא מכריע את הכף מחובה לזכות. באמת. הוא מגשים את עצמו ומייצר תגובת שרשרת שמשנה חיים. שיכולה לשנות את העולם. שעתידה באמת לשנות אותו". 

"איזה זכות שקראת לי שוב לבוא. ותתכונן כי אני הולכת לשגע אותך עם המילים שלי עם הצרות הקטנות שלי. מחכה כבר לבוא ולהניח ראש. לתת לדמעות לשטוף הכל. ואחרי שיתייבשו הדמעות, מחכה לרקוד משמחה עד הבוקר".