בזמן ששחקנים בארץ חולמים על קריירת משחק בינלאומית, בר פאלי כבר מזמן חיה את החלום ההוליוודי. אחת הנשים הישראליות היפות ביותר שמייצגות אותנו בזירה הבינלאומית עושה חיל. להבדיל מגל גדות, שנסקה בן רגע למרומים עם הצלחה מטאורית, פאלי צוברת בשנים האחרונות רזומה עשיר בקצב אטי אבל בטוח, ובו עד כה סרטי קולנוע עם שחקנים הוליוודיים מהשורה הראשונה, כמו מארק וולברג, אנדי גרסיה, ליאם ניסן, אשלי גרין, פירס ברוסנן ועוד.

בר פאלי (צילום: שי כהן- ארבל)
בר פאלי (צילום: שי כהן- ארבל)

רק בשנה החולפת שיחקה פאלי בשלושה סרטי קולנוע שונים: Headlock, Urge ו־Lost Girls, ולצדם שיחקה בלא מעט סדרות טלוויזיה. בימים אלה מצטלמת פאלי לשתי סדרות אמריקאיות מצליחות במקביל: סדרת האקשן הפופולרית NCIS: Los Angeles והסדרה הקומית "ז'אן קלוד ואן ג'ונסון” מבית אמזון. “אני מגלמת את אחד התפקידים הראשיים בסדרה”, מספרת כעת פאלי מביתה בלוס אנג’לס, בראיון שנערך דרך הסקייפ. “זה לא פשוט לצלם שתי סדרות במקביל. זה בעיקר קשה לגוף. אבל, כמובן, אני לא מתלוננת. הלוואי שכל הזמן רק יהיה ככה. לשחק באחת מסדרות האקשן המוכרות בעולם, כשבמקביל אני מצטלמת לסדרה החדשה של ואן דאם - אין מאושרת וגאה ממני. במקביל משודרת בימים אלה סדרה נוספת של אמזון שנקראת Bosch ומבוססת על סדרת ספרי בלשים, שם אני מגלמת מישהי צעירה שמגיעה ללוס אנג’לס ומנסה להיות שחקנית בהוליווד, אך נתקלת בבעיות”.



נשמע שהדמות מבוססת עלייך בשנותייך הראשונות בעיר.

“בלי לשפוט אף אחת, הדמות קצת שונה ממני ויותר מוקצנת. היא מסתמכת יותר על המיניות שלה להצלחה מאשר על עבודה קשה”.

עד כמה החלום ההוליוודי באמת נוצץ?

"בואי ננפץ את התדמית של כוכבי קולנוע, פרמיירות, שטיחים אדומים, שמלות בעשרות אלפי דולרים ויהלומים. בהוליווד הכל מאוד מלאכותי, זה לא באמת מה שרואים. כן, יש פרמיירות ואירועים, אבל זה לא המהות ולא העיקר, ובסוף הפרמיירה את מחזירה את השמלה שלווית מהחנות. היא לא נשארת שלך. זה ממש כמו סיפור סינדרלה. בתכלס אני קמה מוקדם בבוקר ועושה כל יום כלים ומגיעה לסט מוקדם, והתאורן והשחקן הם לא שונים. כולם שם כדי לעבוד כצוות וליצור משהו ביחד. זו עבודת צוות, ואין מקום לאגו או התנהגות של דיווה. אני שחקנית צוות ולא משחקת את המובי סטאר".

"השחקנים הגדולים ביותר שעבדתי איתם הם האנשים הכי נורמליים, עם רגליים על הקרקע, שמשתפים פעולה ונותנים יד איפה שאפשר", מוסיפה פאלי. "הם לא תופסים מעצמם, לא מתנשאים ולא דיוות. הם עושים את העבודה ועושים אותה טוב וממשיכים עם החיים לפרויקט הבא. זה לא נוצץ כמו שזה נשמע, אבל יש בזה המון סיפוק. אני מרגישה בת מזל. אני שמחה שאני עושה מה שאני אוהבת, ואני נמצאת עם אנשים מאוד יצירתיים".

ועדיין לא כל אחת זוכה שג'יימס בונד, או לפחות זה שגילם את דמותו בארבעה מסרטי הסדרה, פירס ברוסנן, יגיע עם לימוזינה מפוארת ויאסוף אותה לאירוע, כפי שקרה לפאלי באוגוסט 2015. המקרה הזה גם הוליד כותרות במדורי הבידור, שרמזו שהשניים מנהלים רומן. “עשיתי סרט עם פירס ברוסנן וזה כל מה שהיה - הקרנות של סרט שראינו ביחד והגענו אליו ביחד", פאלי מגיבה כעת לפרסומים ההם. "זה לא היה דייט, וכל הכותרות שיצאו משעשעות אותי, כי הוא נשוי ואני נשואה".

 

A post shared by Bar Paly (@barpaly) on


יש לך הרבה חברים שהם כוכבים הוליוודיים?

"יש, אבל אני יותר מתחברת לאנשים שהם מאחורי הקלעים. לשחקנים יש פחות פנאי, כי הם עסוקים ועוברים מפרויקט לפרויקט. דווקא האנשים מאחורי הקלעים, כמו במאים ותסריטאים, הם האנשים היותר מעניינים, ויש איתם המון נושאי שיחה".

גם היום, במעמדך, את ניגשת לאודישנים ושומעת "לא"?

"'לא' הוא בכל מקום 'לא', והוא לא נעים, בדיוק כמו שאישה מסרבת לגבר. לא כיף לשמוע 'לא'. צריך לדעת איך להתמודד עם סירוב. האדם האמיץ צריך לקחת את הסיכון הזה. הדבר הכי רע שיקרה הוא שיגידו לי לא, אבל הדבר הטוב ביותר הוא שיגידו לי כן. עם הזמן אתה לומד יותר ויותר להבין שה'לא' זה חלק מהחיים שלנו. במקום לחשוב שזה בגללי, או בגלל שהמשחק שלי לא היה מספיק טוב, אני יודעת שברוב המקרים יש הרבה גורמים אחרים שלא תלויים בי".


 

A post shared by Bar Paly (@barpaly) on



"הסוד בקשר"

פאלי, שתציין החודש 33, נולדה בשם ורורה אלכסנדרובנה פאלי בברית המועצות לשעבר ועלתה לישראל בגיל 7, אז שונה שמה לברברה פאלי. היא גדלה בתל אביב ולמדה בבית הספר עירוני א'. פאלי החלה לדגמן בגיל 17, כשהשתתפה בתחרות "נערת השנה" של מעריב לנוער וסוכנות יולי. לפני יותר מעשור, לאחר קריירת משחק קצרה בארץ, היא עזבה את ישראל ונחתה בהוליווד. לפני חמש שנים נישאה לבמאי הסרטים היהודי־קנדי איאן קסנר. השניים מתגוררים בלוס אנג'לס וחובקים שני כלבים.

תפקידה הראשון של פאלי בתעשיית הטלוויזיה בארצות הברית היה בסרט הדרמה Filthy Gorgeous‏, לצד איזבלה רוסליני, מ־2006. בהמשך הופיעה בשלל סדרות וסרטים. ב־2013 דורגה בידי מגזין "מקסים" במקום 52 ברשימת 100 הנשים הסקסיות בעולם. פריצתה של פאלי בתעשיית הקולנוע ההוליוודית מתרחשת לצד הקריירה הנוסקת של ישראליות נוספות, כגון איילת זורר וגל גדות.

מה דעתך על ההצלחה של גל גדות?

"זה מטורף. הפריצה שלה אדירה. זה לא ייאמן שהישראלית הזאת היא אייקונית, והיא גם מדהימה ומקסימה, ולכן זה מגיע לה. יוצא לי לפגוש אותה בלוס אנג'לס במסגרת אירועים חברתיים, כי הקהילה היהודית פה מאוד גדולה. לפי מה שאני רואה, היא עושה את זה מהסיבות הנכונות, והיא מאוד טובה וזה פשוט מדהים".

יוצא לך להשוות את עצמך לשחקניות אחרות?

“לבני אדם יש נטייה להשוות ולרצות עוד כל הזמן. זה סוג של מחשבה קפיטליסטית. זה בהחלט קורה. אבל תמיד חשוב לעצור שנייה ולשאול אם אני במקום טוב יותר מלפני חמש שנים, ואני בהחלט חושבת שאני מעל ומעבר למה שציפיתי, אבל עם זאת אני רוצה עוד, זה חלק מהמוטיבציה שלי”.

בתחום שאת פועלת בו נשים בוודאי חוות יותר הטרדות מיניות. נתקלת בזה?

"למזלי, אני לא חוויתי הטרדה מינית, כי בארצות הברית החוקים יותר נוקשים. אפשר לתבוע מי שמתעטש עליך מהכיוון הלא נכון. אנשים בעלי מודעות מאוד גדולה לעניין, כי הם מפחדים להיתבע או לאבד את המשרה שלהם. קשה לי עם הגישה של הגברים כלפי הנשים פה, כמו הערות מסוימות שהם זורקים לעבר נשים, שהם לא היו זורקים לגבר אחר ולאו דווקא הערות מיניות. לדוגמה, נהוג לקרוא לנשים 'גירלס'. ברגע שאתה קורא למישהי ילדה, זה ישר לוקח לקונוטציה של מישהי חמודה ותמימה ושיש לה עוד הרבה לאן לגדול, וזה מעליב כי אני אישה בוגרת. ילדה הולכת לבית הספר ולא משלמת את המסים שלה, ואני לא ילדה. ייתכן שהגברים שעושים את זה לא בהכרח מודעים לזה".

בר פאלי ואיאן קסנר (צילום: גטי)
בר פאלי ואיאן קסנר (צילום: גטי)

באירועי השטיח האדום נצפית פאלי עומדת לבדה מול עדשות הפפראצי, וגם ברשתות החברתיות היא נוטה לשתף תמונות שלה לצד כוכבי קולנוע כמו כריס אודונל, ז'אן קלוד ואן דאם, ביל פקסטון, שנפטר בפברואר האחרון ואחרים, אך ממעטת לפרסם תמונות משותפות שלה עם בעלה. "הוא לא אוהב פוקוס", היא מספרת כעת. "הוא רגיל ואוהב להיות מאחורי הקלעים, וזו הבחירה שלו, אז אני מכבדת אותה. יש גם דברים שאני מעדיפה לשמור לעצמי. זה הסוד שלנו בקשר - לא להציג הכל בפומבי. יש לנו מערכת יחסים יציבה ובריאה, טפו טפו טפו".

העובדה שאין לכם ילדים נובעת מבחירה?

“אני לא מרגישה עדיין מוכנה לכך. אני משקיעה זמן רק בקריירה, וזה מרגיש לי אחריות ענקית להביא לעולם ילד עכשיו. אני עדיין מרגישה אנוכית מדי בשביל לתת את כל כולי למישהו אחר. יש לי עוד לעבור תהליך של גדילה עם עצמי. אני לא שם עדיין, לא חושבת על זה, אני רוצה להרגיש מוכנה, ואני לא אמורה להחליט לפי תכתיבי החברה או אנשים אחרים, אלא רק כשאני ארגיש שזה נכון לי. בעלי לגמרי מתואם איתי, ואנחנו זורמים ביחד בהחלטה. שני הכלבים שיש לנו לגמרי ממלאים אותי”.

יצא לך לשחק בסרט שבעלך ביים?

"לא, עדיין לא עבדתי תחתיו, אבל הוא בהחלט עוזר לי ללמוד לתפקידים. אנחנו תמיד עובדים ביחד לפני תפקיד. אני עושה איתו חזרות, ואנחנו מפענחים את הדמות".


 

A post shared by Bar Paly (@barpaly) on


אף שעזבה את ישראל לפני זמן רב, פאלי שומרת על זיקה לארץ, מתראיינת לכלי התקשורת המקומיים ובאה לבקר את משפחתה שגרה פה. "חסרים לי החיים בישראל, ואני משתדלת להגיע פעם בשנה למשפחה", היא אומרת. "אני זוכרת שהגעתי עם בעלי לארץ לפני כמה שנים, והייתי צריכה להציג לו את כל האתרים כי הוא נולד בקנדה, והכל מרגש פה, וישראל כל כך מדהימה. הרבה היסטוריה מהצפון ועד הדרום. זו מדינה כזאת קטנה, ואת עוברת מירק ופריחה לאקלים ים־תיכוני ומסיימת במדבר".

ואת עדיין גרה בלוס אנג'לס.

"הבית שלי בלוס אנג'לס, כי בעלי פה ויש לנו עבודה כאן, אבל אין על ישראל וההיסטוריה שלה, הדת, קיסריה, מצדה, ירושלים. ויש מבנים שהם בני 3,000 שנה. זה כל כך מרגש לדעת שאת צועדת על אבן משופשפת ביפו שמישהו צעד עליה לפני 1,000 שנה, זה ממלא אותך. הרי המבנה הכי עתיק בלוס אנג'לס זה מ־1790. אין פה היסטוריה, וזה יותר מרגש אותי מהשמש ומהים שמציעה לוס אנג'לס".

אתם חוגגים את חג הפסח?

"ברור, אלה החגים שלנו. נחגוג השנה אצל דודה של בעלי. אנחנו קוראים את ההגדה כמו כל עם ישראל וגם מדלגים על חלקים, כדי להגיע מהר לאוכל. היהודים האמריקאים מאוד מסורתיים. את פסח בשנה שעברה עשיתי בארץ אצל הורי בתל אביב. כשארץ חנוכה, פה חוגגים את כריסמס, ואני תמיד מחכה לפגוש יהודי שיגיד לי 'חנוכה שמח'. החגים הופכים לחשובים יותר פה בארצות הברית. חשוב לי להרגיש שייכת".


 

A post shared by Bar Paly (@barpaly) on


מה תעשי אם יציעו לך תפקיד בסרט ישראלי?

"זה בהחלט מעניין. הייתי שמחה להחזיר את הפנים שלי לתודעה שלכם. אבל זה צריך להיות משהו מספיק שווה בשביל שאפסיד את העבודה שלי פה, כמו דמות מעניינת ומאתגרת שתגרום לי לעזוב את העבודה ואת הבית שלי פה בלוס אנג'לס. בארץ עושים דברים מדהימים, ויש יוצרים ממש טובים שהייתי שמחה לעבוד איתם. פה בהוליווד ממש עוקבים מקרוב אחר מה שקורה בארץ מבחינה קולנועית וטלוויזיונית. בארץ התקציבים הם קטנטנים, ולמרות זאת התוכן שיוצא לעתים הרבה יותר איכותי ממה שקורה פה. לכן המפיקים בהוליווד שמים לב ליצירה בישראל”.

את מעורה במתרחש בישראל?

“פחות בפוליטיקה, אבל הייתי רוצה להוביל שינוי בחקיקה בארץ בכל הנוגע לבעלי חיים, הצלה, טיפול ומציאת משפחות לבעלי חיים. חברתי לאחרונה לארגון תנו לחיות לחיות. הם עושים עבודה נפלאה. אני אוהבת בעלי חיים ואני חושבת שהמדד לציוויליזציה הוא יחס החברה לחלשים יותר”.

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?

“אני מאוד אוהבת לארגן ערבים של משחקי חברה, אני ג’אנקי של סרטים והתחלתי ללמוד אמנויות לחימה. זה התחיל במסגרת לימודים לתפקיד שאני מגלמת ב־NCIS Los Angeles, שם אני משחקת סוכנת משטרה קשוחה שיודעת קרב מגע. עכשיו אני ממשיכה עם זה בשביל הפאן, כי זה כיף ומצאתי בעצמי כוח. זה נשמע כאילו אני טום בוי, אבל אני ממש לא. התחלתי ללמוד לחימה בידיים, ועכשיו אני לומדת לחימה עם חרב וסכינים יפניים וכל מיני דברים מוזרים אחרים. בקיצור, אל תעצבנו אותי”.

אז נסיים בברכת חג שמח.

“שיהיה חג שמח לכולם, ושכולם יזכרו איזה בני מזל אתם, בעיקר כי אתם חיים בארץ והיא מדהימה. מאחר שזה חג החירות, אני מאחלת שנשתחרר ונהיה שמחים ובריאים ונחגוג עם המשפחות כי זה הדבר הכי חשוב. כל השאר זה בולשיט אחד גדול”.