אחרי שנים של מגורים בדירות שכורות, לילות בחדרי מלון, חיים על מזוודות ושעות בשדות תעופה זרים, השחקנית מורן אטיאס בונה לראשונה מושב קבע למרגלות גבעות הוליווד. את הריהוט לבית חלומותיה, שעל עיצובו היא עמלה בשלוש השנים האחרונות, רכשה דווקא בארץ. "זאת החופשה היחידה שיש לי מהעבודה, ואם לא אסיים את עיצוב הבית עוד החודש, זה כנראה כבר לא יקרה בעתיד הקרוב", היא מסבירה.
"זו סאגה לא פשוטה לבנות בית, הרפתקה שמצריכה ממני המון אנרגיה וזמן, שהוא מצרך נדיר כרגע עבורי", ממשיכה אטיאס. "עכשיו העיצוב הוא הפינאלה בשבילי. מצאתי משפחה מקסימה בדרום תל אביב עם עבודות מדהימות, 'ניסו רהיטים', ואוביל מכאן את הריהוט במכולה ללוס אנג'לס. את הבית החלטתי לעצב בסגנון מלון בוטיק קטן, עם חצר אחורית ולובי כניסה עם פינת ספרים לקריאה. הרי התרגלתי כבר לחיים שלמים בבתי מלון".
אחרי 16 שנה בניכר את עדיין מרגישה שישראל היא בית?
"לגמרי. ישראל תמיד תהיה הבית שלי. בגיל 18 עזבתי את ישראל ועברתי לגור באיטליה. אחותי ואחַי גרים כיום לידי בלוס אנג'לס ורק הורי נשארו פה בארץ. הייתי שמחה שהם יהיו לידי כמובן. זה התחיל כתירוץ שאמא שלי צריכה להישאר בארץ ליד אמא שלה, אבל כיום אני מבינה שפשוט טוב להם פה. גם כשאני לא פה אני מציינת כל חג יהודי. בכיפור צמתי והלכתי עם אחותי שני לבית הכנסת. הייתה שם אנרגיה גבוהה שקשה להסביר במילים, ששייכת רק לדת היהודית. אבל בכל פעם שאני חוזרת לארץ אני מופתעת מחדש מהישירות ומהפתיחות, ומרגישה שחסרים פה קצת נימוסים והליכות. שלא תביני לא נכון, אני כולי אש ולהבה בתוכי, אבל החיים יהיו טובים יותר לכולנו עם קצת פילטרים".
עדיין מזהים אותך בארץ?
"זה מצחיק כי ניגשים אלי אנשים ואומרים לי שאני דומה לגל גדות או למוניקה בלוצ'י. כשיצאתי עם חברות ילדות שלי לאיזה בר תל אביבי ונשארנו עד שכיבו את האורות, התחיל איתי גבר שטען שהוא לא זיהה אותי, ואם היה יודע מי אני לעולם לא היה לו אומץ לגשת אלי. חברות שלי טוענות שזה חלק מהאסטרטגיה שלו, לא יודעת. אני כנראה תמימה, נוטה להאמין לאנשים. בחו"ל מזהים אותי בעיקר מהסדרה 'הרודן', שם גילמתי את הדמות הראשית לילה, והפרצוף שלי היה מרוח על כל שלט חוצות בטיימס סקוור".
נולדת, גדלת והתחנכת בישראל, ובכל זאת יש לך מבטא זר.
"אני דוברת שלוש שפות: עברית, איטלקית ואנגלית, ויש לי קצת מבטא כי אני מתאמצת וקשה לי כשאני מדברת בעברית. כיום אני קוראת, כותבת ומשחקת באנגלית. המחשבות שלי הפכו להיות באנגלית, ואני מתעצבנת באנגלית. בעברית אני מדברת רק עם אחותי ועם ההורים שלי".
מאנקי ואני
כשאני אומרת לאטיאס ששמעתי שיש גבר חדש ושעיר בחייה, עיניה נוצצות. "מאנקי" הוא הכלב שלה, מסוג קינג צ'ארלס קוואליר. "זאת אהבה גדולה שלי", היא אומרת. "מאנקי הוא כלב נדיר. אני לוקחת אותו איתי לכל מקום והוא ישן איתי במיטה. אני ממש מתגעגעת אליו. הוא חלק בלתי נפרד מהחוזים שעליהם אני חותמת בסדרות חדשות ונמצא איתי בטריילר בזמן צילומים".
הוא תחליף לילד עבורך?
"כן, הוא הילד שלי. קיבלתי אותו במתנה מחבר קרוב ליום הולדתי, זה קרה בצילומים לעונה השלישית של 'הרודן'. הייתי בדיוק על הסט לבושה כמו מלכה, כשהוא שאל אם אני בעניין של כלב במתנה. אמרתי כן מתוך נימוס, גם חשבתי שאולי אני צריכה משהו יציב אחד בחיים שיחזיר אותי לקרקע.
"מפיקה–חברה שהייתה איתי על הסט הבטיחה לי שנחלוק משמורת. חיכיתי שנחזור מהצילומים ואקח את הכלב שחיכה לי אצל מאלף. ואז החברה מספרת לי שהיא בעצם אלרגית לשערות של כלב. מה, את אמיתית? אני עומדת להיות אם חד־הורית עכשיו? אחרי חמש דקות עם הכלב השתעממתי ואמרתי שאני מתחרטת. אבל במשך חמישה ימים הוא לא יצא לי מהראש, אז חזרתי לשם ולקחתי אותו. מאז זה סיפור אהבה שרק גדל ומתחזק בעוצמות שמעולם לא הכרתי".
בגיל 36 סוף־סוף יש לך בית חלומות וכלב. חסרה לך זוגיות?
"כן. עד לא מזמן הייתה לי זוגיות, אבל היא נגמרה, כי היה חסר בו משהו. כנראה זה נגמר בגלל שהוא לא יהודי. אבל אני לגמרי מגיעה פתוחה, ומילת המפתח שלי היא כן. כן, אשמח למצוא אהבה, כי אני לגמרי מאמינה בה. אני רוצה אהבה ופתוחה לרעיון של זוגיות. היו לי אהבות גדולות וחזקות, אבל כל עוד אין את הניצוץ והכימיה שמייחלים לה, זה בטח לא יבוא בכוח".
והכוכבת ההוליוודית המצליחה יודעת בדיוק על מה היא מדברת, היא כבר חבקה לא מעט מערכות יחסים מתוקשרות מקומיות, למשל עם השף אביב משה והרץ למיליון ואיש העסקים שי כהנא, כמו גם עם גברים לוהטים ונחשקים מעבר לים. בין היתר ניהלה זוגיות שהסעירה את מדורי הבידור בעולם עם לאפו אלקן, המיליארדר האיטלקי מבעלי רשת פיאט העולמית.
מיהו אביר חלומותייך?
"מישהו עם ראש שמכוון לעולם הגדול, שיכול להיות ורסטילי ולהתאים את עצמו לכל הסיטואציות: בעיר, במדבר, בים, בסושי ובחומוס. שיהיה כמוני. שיאתגר אותי שכלית, שירתק אותי והכי חשוב שיצליח להיכנס ללבי ושיהיה בו המשהו הזה שיצליח להצית בי את המשיכה. הייתי מאוד שמחה למצוא אחד כזה, אבל כרגע אין. הייתי שמחה להתאהב בבחור ישראלי. אם יש כבר רהיטים מישראל, אז אולי יכול להתאים גבר ישראלי שיישב עליהם בסלון".
אחותך הקטנה השחקנית שני אטיאס התארסה בגיל 26. לא מוזר בעינייך שהיא מתחתנת לפנייך?
"ממש לא. היא מצאה אהבה, והם ממש פרפקט מאץ'. הם מתחתנים ביוני הקרוב, ואני ממש שמחה ומאושרת בשבילה. אם יש אהבה, אז זה מקסים וזה צעד מתבקש. בתחילת הזוגיות היא חששה שבן הזוג שלה לא יבין את התחום שבו היא עובדת, ואמרתי לה 'מאמי, בשביל זה יש לך אותי'".
את בכלל מאמינה במוסד הנישואים?
"אנשים שואלים אותי: נו, מה עם ילדים ונישואים? אני לא יודעת מה להגיד על זה עד שאני לא אחווה. האידיאל עבורי זה להיות מאושרת עם שותף לחיים. השבוע, כשיצאתי עם חברות לבר, ישבו לצדי נשים גרושות ורווקות ובזוגיות, חלקן מאושרות וחלקן פחות. אין נוסחה אבסולוטית לאהבה ולאושר. כל אחד מוצא את זה בדרך ובזמן שלו".
התשוקה לדרמות
השיחה עם אטיאס מתנהלת במסעדה במלון "מונטיפיורי" בתל אביב. היא מזמינה בנימוס קפה עם חלב סויה, בקבוק מים מינרליים ובקבוק מים מוגזים. לצדה יושב איש יחסי הציבור שלה שיר פינטו ובמקביל על הקו נמצא מפעם לפעם רוברטו בן שושן הסוכן הישראלי שלה, שמוודא שהכל מתנהל כשורה. השחקנית הישראלית לא רק השתבחה בגנים מוצלחים, יש לה כל הנתונים הנדרשים מכוכבת. היא משדרת סקס־אפיל; מתנועעת בביטחון של ליידי מנומסת ומאופקת, מחייכת בעיניים ממזריות ובעלת נוכחות עוצרת נשימה. לא בכדי סימן אותה מגזין "וראייטי" בשנת 2014 לאחת מהכוכבות הבינלאומיות שחובה להכיר.
אם לא די בכך, היא זכתה לכבוש את הזירה ההוליוודית כשהצליחה להגשים את חלומו הרטוב של כל שחקן וחתמה על חוזה טאלנט עם רשת הטלוויזיה האמריקאית FOX. "החוזה הגיע בעקבות התפקיד ב'הרודן'. זה סוג של חותמת להצלחה שלי. הם רצו להבטיח שאהיה בלעדית שלהם ואעבוד רק איתם, ויש להם למשל חוזה דומה גם עם השחקנית קלייר דיינס. אני חתומה על חוזה לחמש סדרות איכותיות שמתוכן אני יכולה לבחור. אני מקבלת מהרשת הצעות ללא צורך באודישן, והם יכולים לסמוך על זה שאחזיק סדרה".
בימים אלה היא מצטלמת לתפקיד ראשי בסדרה "The residence", שחושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של בית חולים בארצות הברית. בסדרה מגלמת אטיאס את ראש מחלקת יחסי הציבור והדוברת של בית החולים. במקביל בחוזה שלה יש סעיף לפיתוח סדרות שהיא עצמה יוצרת. "אני כותבת שתי סדרות שעוסקות בסיפורים אמיתיים", היא מגלה.
זו לא הפעם הראשונה שבה היא גם יוצרת ולא רק משחקת. "עבדתי על התסריט של הסרט 'בגוף שלישי' עם פול האגיס. אומנם לא קיבלתי קרדיט על התסריט אלא רק כמפיקה, אבל זה כי עבדתי עם זוכה אוסקר גדול שכמוהו. בהתחלה נורא חששתי, לא היה לי ביטחון לכתוב. העבודה עם האגיס שיתקה אותי, כי הוא אחד הטובים בעולם בכתיבה. להיכנס לנעליים גדולות כאלה זה מפחיד, אבל חלף זמן, וחברים תסריטאים דחפו אותי לכתוב בעצמי, ובסוף שחררתי. הכתיבה שואבת ממני הרבה זמן, וכרגע אני מקדישה את כולי לכתיבה ולמשחק".
בסדרה "הרודן" גילמת שליטה במדינה ערבית ובריימיק לסדרה "24" שיחקת רוצחת שכירה. למה את יותר מתחברת?
"חשוב לי לגלם מגוון תפקידים ולא להיות מזוהה עם דמות אחת. אחרי '24' קיבלתי הצעה לשחק בסדרת הדגל של רשת CBS. הדמות הייתה של מהגרת ממדינה ערבית וסירבתי כי היה בה דמיון לדמות מ'הרודן'. רציתי לשחק תפקיד אמריקאי. יש לי תשוקה יותר לדרמות, אבל כל מי שעובד איתי ומכיר אותי חושב שאני צריכה לעשות קומדיות".
ג'ון טרבולטה ביקש ממך לשחק ב"ספיד קילס", סרט אקשן חדש שלו.
"המפיק שלו פנה לסוכנות שלי ונסעתי לא מזמן לפורטו ריקו לצלם את התפקיד. היו שם אנרגיות חמות: כולם שמחים, רוקדים בין טייק לטייק, וזה שחרר בי משהו. בטייק הראשון אני וג'ון, שהוא אגדה בשבילי, היינו אמורים לצלם סצינה שבה הוא מתרומם מהמושב וטופח לי על הרגל ותוך כדי כך אומר לי 'נתראה אחר כך'. הרגשתי כל כך בנוח ומשוחררת, שהפלקתי לו בחזרה על הישבן. פתאום קלטתי מה עשיתי וביקשתי סליחה. זו הרוח הפורטוריקנית שנכנסה בי. זה היה מצחיק. הבמאי לא הבין מה קרה. בטייק השני לא עשיתי את זה, כמובן".
עבדת עם הכוכבים הגדולים ביותר בהוליווד: ראסל קרואו, ליאם ניסן, כריס נורת, ג'יימס פרנקו, אדריאן ברודי, מילה קוניס. יש מישהו שהיית רוצה לעבוד איתו?
"דנזל וושינגטון, אין שאלה בכלל. הוא האהבה שלי, זה עילוי, זה החיים. אני לא מתרגשת מאף אחד, רק ממנו. אני מגיעה לכל הקרנה שלו ולא מפספסת אף הזדמנות לראות את האגדה. בסוכנות שלי יודעים שאני מעריצה אותו ומסתלבטים עלי ואומרים לי שהוא נמצא באיזה מקום כדי שאלך לשם. אני חושבת שהוא השחקן הכי אדיר עלי אדמות ועושה סרטים פשוט מעולים. הכי אשמח לשחק איתו".
מה עם עבודה בישראל? יש לחשושים על השתתפותך כמנטורית בתוכנית הכישרונות "got talent Israel".
"היו מגעים אבל אני לא יכולה להוסיף מעבר לזה. יש כמה פרויקטים על הפרק, משהו שקורה במקביל עם ארצות הברית, אבל אני צריכה למצוא לזה זמן, פשוט כמעט אין לי זמן".
כיתת אטיאס בהאיטי
במסגרת העבודה שלך ברחבי העולם את בוודאי נתקלת באנטישמיות?
"ברור, בצילומי 'הרודן' שהתחילו לבקשתי בישראל אך עברו לטורקיה בעקבות מבצע צוק איתן, שרפו דגלי ישראל מחוץ למלון שבו שהיתי. לא פחדתי כי לא יצאתי מהמלון, אבל התמלאתי בעצב גדול ובתחושה של חוסר תקווה. ראיתי לאחרונה סרט שבו מאות נאצים בדרום אמריקה הולכים עם משואות ומפגינים נגד ישראל. אלו מחזות שראינו לפני מלחמת העולם השנייה, וזה מפחיד. אומנם אני לא נמצאת באזורים הללו, אבל יש לי המון חברים שהילדים שלהם לומדים בקולג'ים ובאוניברסיטאות שמרגישים אנטישמיות".
קיבלת לאחרונה אזרחות אמריקאית. כבעלת זכות להצביע, מה דעתך על תפקודו של דונלד טראמפ?
"אני מאוכזבת מטראמפ. הוא פשוט מתנהג כמו בהמה. מתנשא ולא מכבד, לא נשים ולא מהגרים. הוא לא מפייס ורק מתסיס. זאת תכונה מאוד מסוכנת שאולי טובה רק לכותרות. אבל זה לא מאחד, וכשאין אחדות יש מלחמות".
אם כך, מה דעתך על התמיכה שלו בתיקון השני לחוקת ארצות הברית בעקבות אירועי הטרור בווגאס?
"האירוע בלאס וגאס היה מזוויע וקשה. יש הפקרות וכל פסיכופת יכול לשאת נשק. זה הפך לתרבות בארצות הברית וחייבים הגבלות על נשיאת נשק. הייתי במטווח כמה פעמים במסגרת התפקיד האחרון שלי בסדרה '24'. עברתי הדרכה עם המאבטח של קים קרדשיאן. בפעם הראשונה הידיים שלי רעדו ולא הצלחתי לירות. בפעם השנייה הצלחתי להתנתק ממה שראיתי סביבי, ומה שראיתי סביבי זה אוכלוסייה שלומדת לירות כדי להרוג".
ארצות הברית עברה תקופה לא פשוטה לאחרונה. בזמן שהסופה אירמה הכתה בחופי פלורידה הצעת מקלט למפונים בחדר שלך במלון.
"כן, היינו בהסגר במלון באטלנטה, וזה מה שיכולתי להציע. הייתי תקועה על CNN, וזה הזכיר לי את התקופה של ההוריקן בהאיטי. הרגשתי חסרת אונים, וזה המינימום שיכולתי לעשות. מעשה קטן שמתגמד לעומת מה שאחרים עושים".
אטיאס לא רק מציעה מחסה למפוני סופות, היא גם פעילה מאוד בעמותות ובארגונים יהודיים ברחבי העולם ובין היתר מנחה ערבי התרמה למען ישראל באמריקה. היא שגרירת רצון טוב של ארגון "אומנים למען שלום וצדק", ואף זכתה למחווה מרגשת בבירת האיטי, שבה נפתח לאחרונה בית ספר חדש, שאחת מכיתותיו נושאת את שמה של אטיאס. מאז ינואר 2010 היא מגייסת תרומות עבור המדינה שעברה רעש אדמה קטלני. גם כוכבים כמו פנלופה קרוז, ראסל קרואו וניקול קידמן זכו לכיתות על שמם, לאחר שסייעו בגיוס תרומות למדינה.
"אחרי שנים של התנדבות הצלחנו לגייס תרומות של מיליוני דולרים, בין היתר לבניית בית ספר תיכון. זה נורא מה שקורה שם: הילדים הופכים לעבדים. יש סחר בילדים, וההורים שלהם פשוט מוכרים אותם", מסבירה אטיאס. "המטרה שלנו כארגון הייתה לגייס כסף לבית הספר התיכון הראשון. באירוע האחרון שעשיתי בלונדון היה לא פשוט. משום שאני לא ממש מכירה אנשים בלונדון, הזמנתי מכרים שלי משווייץ ואיטליה, כי פחדתי שלא יגיעו אנשים. הנחיתי את האירוע, אבל אף אחד לא תרם. הייתי בלחץ נוראי. אז חבר שלי תרם מיליון פאונד. לדעתי הוא עשה את זה רק כדי להציל את כבודי".
להוכיח את עצמי
מכיוון שהיא פועלת בתעשייה בארצות הברית בשנים האחרונות, אי אפשר שלא לבקש את התייחסותה לפרשת הארווי ויינשטיין, המפיק האמריקאי שחשוד בהטרדה מינית של עשרות שחקניות. "זאת מגיפה שנמצאת בכל חברה ובכל דת. מעמדה של האישה לא שווה למעמדו של הגבר. במסגרת העבודה שלי אני נתקלת שוב ושוב ביחס מועדף לגברים, וחוויתי על הסט פרטנרים גברים שהיה להם צורך להנמיך אותי ולהוביל אותי ולא ללכת איתי יד ביד.
"הייתה לי חוויה אחת עם שחקן מוכר ומצליח שלא אציין את שמו, שהייתה סוג של התעללות נפשית שיצרה אווירה מאוד לא נעימה על הסט. הוא היה מחלק לי הוראות בטון מתנשא ואמר לי איך ומה לעשות, כאילו הוא יודע יותר טוב ממני. בסופו של דבר, הבמאי התנצל בפני שלא שמר עלי. זה אפילו לא במודע, אלא כבר מושרש אצלם.
"מרתיח אותי שיש סטיגמות שלא נפטרים מהן: משייכים לנשים החלטות אמוציונליות ולגברים רציונליות, או שכשבחורה דורשת משהו היא דיווה, אבל אין מושג כזה כשמדובר בגברים. בעיני, הכל מתחיל ונגמר בדת ולכך שיש ערך גדול יותר שם לגבר מאשר לאישה. כשנולד בן זכר זאת חגיגה ושמחה גדולה ויש טקס ברית, וכשיש בת מחכים לבן. אני מרגישה שבמקום שלי אני צריכה להוכיח את עצמי כפליים לעומת גבר".
היא לא רק אומרת, היא גם מקיימת. בין היתר אטיאס היא שגרירה של רצון טוב בארגון "נשים שעושות היסטוריה". "רק אנחנו יכולות לשנות את מעמד האישה, ולא רק יכולות - אנחנו גם נשנה", היא מצהירה. "יש המון נשים שיוזמות ועושות ומפתחות, אבל לא זוכות לבמה תקשורתית ולהכרה. בשביל לשנות צריך לדווח על סיפורי הצלחה, שייתנו השראה לנערות צעירות ללכת בדרכן. אני נותנת במה לקול הנשי ומעורבת בבניית דמויות הנשים שאני מגלמת.
"בסדרה 'הרודן', למשל, הצעתי ליוצרים שהדמות שלי לילה תרוץ לנשיאות בעונה השלישית. הם בהתחלה התנגדו ואמרו שזה לא תואם את המציאות והעולם האמיתי. התחלתי לחפש דמויות שליטות במזרח התיכון, ונתתי להם דוגמאות כמו גולדה מאיר. הם זרמו איתי, ובעונה השלישית לילה באמת רצה לנשיאות וגם הכתירה את עצמה. אני מקיפה את עצמי באנשים שדואגים להגן על הדרך שבה אני עובדת ועל האומנות שלי ויכולה באמצעות הכתיבה להשפיע על האופן שבו מציגים דמויות של נשים. אני מפתחת עכשיו סדרה על עולם גברי מאוד, והדמויות הנסתרות, שיהיו פעילות ומהפכניות הן דווקא הנשים".
מעבר לנתינה ולתרומה הענפה, יש כמה תכונות שהופכות את אטיאס לאדם חריג בנוף של הכוכבות. היא לא מתחברת לרשתות החברתיות ולא אוהבת שופינג. "התחלתי מאוחר עם האינסטגרם והרשתות החברתיות", היא אומרת תוך החמצת פנים. "זה מפעיל בי צד שהוא לא טבעי לי, ואני עושה את זה רק כי זה חלק מהמקצוע, לקידום סדרה כזאת או אחרת ומשום שאני מתבקשת בחוזה. זה ממש לא כיף וזה נטו כלי עבודה".
ושופינג? שמעתי נכון שאת לא חובבת שופינג?
"עכשיו אני בשופינג של ריהוט לבית כי אני חייבת. אבל קניית בגדים ממש לא מעניינת אותי. אני לא זוכרת מתי עשיתי שופינג בפעם האחרונה. כנראה ביפן, אז קניתי שני קימונו. במשפחה שלי יש בדיחה על זה שאם מורן אוהבת בגד היא נדבקת אליו. את השמלה שאני לובשת עכשיו לבשתי אתמול כשנפגשתי עם חברות. יותר חשוב לי להשקיע את הכסף בשיחות עם הפסיכולוגית. אין יותר חשוב מזה. גם כשאני בתקופות טובות וגם כשאני בתקופות רעות אני פוגשת אותה פעמיים בשבוע".
אז עם אילו בגדים את צועדת על השטיח האדום באירועים?
"יש לי בגדים שרכשתי בתקופה שבה גרתי באיטליה ואני חורשת עליהם שוב ושוב. בפרמיירות זה משהו אחר. יש מי שמלבישה אותי בשמלה שחוזרת לחנות למוחרת האירוע".
והתמונות שמגיעות מהשטיחים האדומים מגלות שהחיים שלך ממש נוצצים.
"יש לי חיים מעולים, ואני מודה לאלוהים על המתנות שאני מקבלת. אבל אף אחד כבר לא באמת מאמין שהחיים בהוליווד כאלה נוצצים. יש תמיד את המרדף לדבר הבא, את הרצון להוכיח ולכבוש עוד פסגה, ויש קשיים בדרך. זה רחוק שנות אור מלהיות נוצץ".
