שימי תבורי: "במשטרה רמזו שאחד מילדיי הלשין עלי"

עזבו לרגע את הסכסוך המתוקשר שלו עם ילדיו. הניחו בצד את הרפש שמשוגר בינו לבין גרושתו אביבה. תתעלמו מגזר הדין שבו נשלל רישיונו בשל נהיגה תחת השפעת קנאביס. תתמקדו, רק לזמן קצר, בעיקר: שימי תבורי מציין ארבעה עשורים של קריירה מאז אלבומו הראשון. מרוב כותרות במדורי הרכילות בשנים האחרונות כמעט שכחנו את השירים. "עוד סיפור אחד של אהבה", "אל תשליכני לעת זקנה", "לילה בלי כוכב" ועוד אין ספור להיטים שנכנסו לפנתיאון הזמר המזרחי. גם לפרשות ולחיים האישיים נגיע, אבל קודם מוזיקה.

כדי להמחיש כמה זמן קולו של תבורי (64) מלווה אותנו, צריך לחזור לעידן הקסטות. "למעשה התפרסמתי לראשונה כבר בגיל 20", הוא נזכר. "זה היה עם השיר ‘הלנה', שהפך ללהיט. הקסטות שלי כיכבו בכל התחנות המרכזיות בארץ. הייתי מקליט שירים טובים, אבל למצעדים ברדיו הם לא היו נכנסים, ולא עזר לי כלום. הייתי נלחם ביחד עם האמרגן שלי אשר ראובני. נלחמנו בכולם, היה מאוד קשה, פנינו לתוכניות רדיו וטלוויזיה, לא ויתרנו. לאט–לאט המוזיקה שלי החלה לחלחל לתודעה וכבר קיבלתי פניות יזומות מהטלוויזיה ומגופי תקשורת שונים. אז המוזיקה המזרחית לא קיבלה לגיטימיות כמו היום. נדחקנו לשוליים. לא רק אני נאבקתי, גם חיים משה וזהר ארגוב".

"גדלתי על הקיפוח הזה. אז, בשנות ה–70, הקיפוח היה בשיאו. זה התבטא בכל התחומים, לא רק במוזיקה, גם בקבלת עבודה. בשנת 1977 היה פסטיבל וזכיתי בו במקום הראשון, עם השיר 'שחורה ונאוה'. קראו לאירוע פסטיבל הזמר המזרחי, לא פסטיבל הזמר הישראלי. למזלי כל זה מאחורי. היום אני כבר לא צעיר, אני לא בגיל לדבר על זה. זה עבר, זה פאסה".

ציינו עכשיו 30 שנה למותו של זהר ארגוב, שהיה חבר קרוב שלך, וחייב לך בין היתר את הצלחתו.

"זהר פרץ עשר שנים אחרי. הוא נעזר בניסיון ובהצלחה שלי. היינו חברים טובים בילדות, עברנו יחד את כל תקופת הנעורים. גרנו שני ק"מ הליכה זה מזה, ברגל דרך הפרדסים. עבדנו יחד בצביעה. הוא היה נוהג להגיע אלי הביתה. עזרתי לו להיכנס לתעשייה, המלצתי עליו לאמרגן שלי, ראובני, אמרתי שיש לי חבר ששר כמו זמיר. בזכות החיבור שעשיתי הוא פרץ ונסללה לו הדרך. היינו כמו אחים עד יום מותו. הלכנו יחד להיבחן לאודישנים. הוא חלק בלתי נפרד מהעבר שלי. יש קלטת וידיאו של זהר, אהובה עוזרי, יהודה קיסר ושלי מבלים לילה בפריז. ניסיתי לעזור לו בתקופה הקשה של הגמילה, הייתי מבקר קבוע במרכז הגמילה, יחד עם אביהו מדינה, אבל שום דבר לא עזר. עד היום, כל שנה, אני מופיע בטקסים ובהופעות לזכרו".

כמו שסללת לזהר את הדרך, אתה זוקף את הצלחתך לעוזי חיטמן.

"אני חייב לעוזי חיטמן ז"ל את הקריירה שלי. הוא כתב לי יותר מ–40 להיטים. אף אומן לא עבר עם חיטמן קריירה עשירה כל כך. בזכותו פרצתי. שנינו היינו די בתחילת הדרך. שיתוף הפעולה איתו הביא את האלבום הראשון, 'חיפשתי שירים לצאת לעולם', ואת הלהיט הראשון, 'אין לי אהבה'. לפני הכל, עוזי היה חבר יקר וקרוב. ציינו לא מזמן 13 שנה למותו. הזמינו אותי לאירוע שערכו לזכרו באולם באשדוד. תמיד מזמינים אותי לדבר עליו בתוכניות טלוויזיה".

"זה מצחיק, כי רק השבוע פגשתי את שולה חן והעלינו זיכרונות מאותה תקופה. הייתי בן 18 והיה לי חבר בשם עמוס רומנו, אמרגן. הוא ביקש שאופיע עם שולה חן ויעקב בודו. לקחתי גיטרה ועליתי לשיר שני שירים. ואז הוא אמר לי: ‘בוא נשנה את השם שלך למשהו ארץ ישראלי. למשל על שם הר תבור. שימי תבורי יתקבל טוב יותר במודעות הפרסום ובכרזות. מה שהתחיל כגימיק זמני הפך לקבוע עם מותו של רומנו שנה לאחר מכן, במלחמת יום כיפור. מאז נדרתי שאשמור לזכרו את השם שהעניק לי".

ושינוי השם הביא את ההצלחה?

"בשנת 1977 זכיתי כאמור במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי. שנה לאחר מכן דורגתי במקום השני עם 'כינור דוד', ושנה לאחר מכן במקום הראשון עם 'משה'. ככה המשיכה הקריירה. הופעתי בכל במה, בארץ ובחו"ל. בהופעות באולם בפריז, שדומה להיכל התרבות, הגיעו 2,000 יהודים. הייתי ממלא אותו כל הזמן. בסך הכל הוצאתי 200 שירים, 31 אלבומים".

ההצלחה הגדולה הובילה למשבר. תבורי חש מיצוי אחרי שכבש כמעט כל ארץ ועיר. הריקנות הובילה אותו ללאס וגאס. "העסק נעצר", הזמר משחזר. "זה משהו שהייתי עושה באופן קבוע עוד לפני, נעלם לתקופה. התגוררתי גם בניו יורק ובפלורידה. אבל בכל פעם הייתי מרגיש מחדש את הגעגוע לבמה, להופעות, לאהבת הקהל, ואז חוזר לארץ".

עשית הרבה כסף במהלך הקריירה.

"ראיתי הרבה כסף בתחום הזה, תודה לאל, הרבה מאוד. גם עכשיו אני עדיין מופיע. אבל לצערי לא ידעתי לשמור על הכסף. הייתי עושה את אותו מסלול רק שומר יותר על הכסף. עשיתי לא מעט טעויות בחיי, הכסף שהלך על הימורים. אין קזינו אחד בעולם שלא הייתי בו. אני מצטער גם על חתונות מיותרות בחיי. הייתי מעדיף להתחתן פעם אחת ולהיות במשפחה אחת מסודרת ויציבה לכל החיים. ההצלחה בקריירה בלבלה וסנוורה אותי".

מהו מצבך היום? ביקשת עזרה כלכלית להפקת האלבום החדש שאתה עובד עליו בימים אלה?

"לא הוצאתי אלבום חדש ולא ביקשתי מאף אחד שקל, זה סתם פוסטים של שקרנים. בחיים לא ביקשתי דולר מאף אדם. אם ארצה להקליט אלבום, יש לי מספיק כסף. שימי זה מותג. זה נשאר לתמיד. גם היום אני מרגיש שהקהל אוהב אותי. אנשים גדלו על השירים שלי, אני הקול של המדינה. משמיעים אותי גם היום ברדיו ובתוכניות טלוויזיה".

יהודית באומן נכנסת לסלון עם סנדוויץ' שהכינה לשימי ומצטרפת לשיחה. "אנחנו לא במצב כלכלי פשוט, אבל לא מסוגלים לבקש עזרה מאף אחד. יש לי חובות בבנק", היא מגלה.

שימי: "אתן לה הכל".

באומן: "הוא כל הזמן מציע לי עזרה, אבל אני לא רוצה לגעת לו במעט שנשאר לו. אני לא לוקחת ממנו שקל. אנחנו גרים פה בשכירות ומשלמים חצי־חצי. אני זקוקה לתרומות. יש חודשים שממש קשה לי להתקיים. אני לא עובדת, כל היום מטפלת בילדה שלי, כל עזרה תהיה ברכה".

דירה קטנה

תבורי לא מאוהב בתקשורת. למעשה הוא שונא אותה. נפגע ממנה לא פעם. הראיון מתקיים בדירה הצנועה שלו ושל אשתו, אהבת חייו, בצפון הישן של תל אביב. דירה קטנה, שלושה חדרים. תבורי הסכים להתראיין בין היתר כדי לאפשר ליהודית לשתף את הציבור במצוקה הקשה של בתה קארין, שסובלת כבר תשע שנים מהפרעות אכילה ותת–משקל כתוצאה ממחלת האנורקסיה.

"לפני 20 שנה גרתי בדופלקס בנס ציונה, רציתי להתמודד על ראשות העיר", תבורי מסביר את החשש. "הגיעה עיתונאית אלי הביתה כדי להכין עלי כתבה. היא רשמה שקרים והציגה אותי כעני שגר בדירה קטנה ומוזנחת. רציתי לתבוע אותה, איך את יכולה לכתוב דבר כזה? מאז אני שונא כתבים, לא מאמין בכם. עד שאמות לא אאמין".

בגלל כתבת אחת איבדת אמון בכולם?

"היא רק דוגמה. כולם שקרנים, כולם כותבים שקרים ומחפשים כותרות מפוצצות ורעות על חשבוני. אין לי סבלנות לזה, התראיינתי כל כך הרבה פעמים בחיי, מיציתי את העניין, מי צריך את החרא הזה? הנה, עכשיו חושבים שאני סוחר סמים. עשו כותרות, שימי נתפס עם סמים מסוכנים. למה לא רשמו קנאביס? אבל פיתחתי עור של פיל, היום אני שם פס על מה שכותבים".

באומן מוסיפה: "מה לא כתבו עלי, שעשיתי כישופים על שימי, שאני איתו בגלל הכסף, עשו לי רצח אופי. אני פה בבית קטן, יש לי ארבע חולצות וארבע חצאיות, זה כל מה שיש לי, בלי שקל ועם ילדה גוססת. התקשורת הרסה לי החיים. אני הולכת בלב כזה כבד ברחובות. שפטו בלי להכיר אותי".

ועדיין את פה מולי, מחייכת ונעימה.

"חייבים להמשיך לחייך, לפחות כלפי חוץ. תעשה את עצמך שמח גם כאשר אתה לא. למרבית האנשים יש לב טוב וכוונות טובות. בחתונה האחרונה שהייתי פגשתי את אייל גולן והוא לחש לי באוזן: ‘יהודית, שימי זין על כולם', ונתן לי נשיקה".

במשפט טען תבורי להגנתו שגלגל ג'וינט לאשתו, שצורכת קנאביס בגלל בעיות רפואיות. לאחרונה נשלל רישיונו לשנתיים, הוא נקנס ב–3,000 שקל ונגזר עליו מאסר על תנאי. "נעשה חוסר צדק, נתנו לי פסק דין של רוצח, אגיש ערעור", תבורי עולה להתקפה. "ואם לא אצליח, אעלה לעליון, אין לי מה להפסיד. זה לא פייר, כל המדינה על קנאביס. שיעבור פה שוטר ויעצור מכונית–מכונית. ל–75% מהנהגים יש גראס בדם. מצאו מישהו שעיר לעזאזל. אני מפורסם, אז התקשורת נכנסה בי בקלות. כבר עשר שנים שאני לא נוגע אפילו בכוסית יין, אפילו לא ביין של קידוש. כל יום אני לוקח את הילדה לאיכילוב ומחזיר אותה. לאשתי אין רישיון. גזר הדין מקשה על כל החיים שלי עכשיו".

הלשינו עליך?

"במשטרה רמזו לי שזה אחד הילדים שלי. דאג שלא יהיה לי רישיון נהיגה. אבל עזבי, זה לא עניין של אף אחד".

לא הגיע הזמן לעשות שלום בית?

"לא יהיה שלום עד שהם ינשקו ליהודית את הרגליים ויבקשו ממנה סליחה. לא עשיתי להם כלום, והיא לא עשתה להם דבר. אני לא מחפש יותר מלחמות, אני מחפש שלום, אבל קודם שיתנצלו".

מה אתה אומר על ההצלחה של בן־אל?

"מה אני יכול להגיד? הצלחה היא הצלחה. אני שמח בשבילו ומאחל לו שרק ימשיך ככה. אני גם זוקף לזכותי חלק מההצלחה שלו. אני הפקתי לו את השיר הראשון והדיסק הראשון ולימדתי אותו את הדרך. עד שהגיע אליו הסוכן אורון כלפון, שהיה בעבר הרחוק גם הסוכן שלי. סוג של סגירת מעגל. אבל באמת שהוא מוכשר וכל הכבוד לו. אני כבר לא מחפש מריבות. רוצה רק שלום".

באומן: "בן־אל מצליח, ואני מפרגנת לו. מקווה שהוא יידע איך להתנהג עם הכסף, כי שימי עשה המון טעויות. בזבז הכל בהימורים".

למה שלא תבקשו מבן־אל עזרה כלכלית?

"מה פתאום, בן־אל לא עוזר לנו בשקל. הוא יעזור לשימי רק אם ניפרד".

תבורי: "היא לא מעניינת אותי, אני לא בקשר איתה. מה אכפת לי ממנה בכלל. בכל פעם שאני מדבר עליה היא הופכת לכוכבת על חשבוני. מי ידע מי היא בכלל לפני הזוגיות שלי עם יהודית? היא עושה כסף על חשבוני, וזה לא מתאים לי יותר. פתאום היא בריאליטי זוגות ופתאום היא זמרת. אני מרחם על הגברים שנופלים בפח שלה. איזו אמא היא בכלל? היא אמרה שרצתה לעשות הפלה עם בן־אל. איזו אמא בעולם אומרת כזה דבר על הילד שלה? כל מה שמעניין אותה זה כסף".

העיקר הבריאות

במהלך המפגש בתה של יהודית, קארין, יוצאת מחדרה. היא נפרדת מאמה המודאגת בנשיקה בדרכה לטיפול בבית החולים איכילוב. ככה מדי יום. "לא נוכל לשנות את הגורל שלה, לא לקשור אותה ולא לאלץ אותה לקבל נוזלים", יהודית אומרת כשדמעות בעיניה. "בית המשפט פסק שאין מה לעשות, אי אפשר להכריח אותה לקבל זונדה, כי זה מסוכן. אני מאבדת את הילדה ואין לי מה לעשות. אין לי איך לחיות, את כל מה שהיה לי מכרתי, כי אף אחד לא עוזר לי. מכרתי את כל מה שיש לי כדי לקחת אותה לבית חולים בהולנד. בכל מקום שהיא רצתה שילמתי ים של כסף, כלום לא עזר ולא נשאר לי שקל. מביאים לי דברים מאגודות, אני לא מאחלת לאויבים שלי חיים כאלה. סיוט, גיהינום. שימי הוא היחיד שפה בשבילי. אני שמחה שיש לי אותו. אהבה ללא תנאים. יש לי גב, יש עם מי לדבר".

תבורי מיד מחבק את אשתו. "אני גם עצוב כשאת עצובה", הוא אומר לה. "הייתי רוצה שיהיה לה שמח בלב. אין לנו שמחה, הנסיבות מסביב מקשות עלינו. אבל יש שמחה בינינו, יש לנו אחד את השנייה".

מהו החלום שלכם?

תבורי פונה לבאומן: "אני רוצה לנסוע איתך לדרום אפריקה ולקנות שם בית. זה החלום שלי. לברוח מהכל, מהרכילאים והעיתונאים, רוצה שקט. לחיות איתך באושר ואהבה ולבד. וכמובן שקארין תהיה בריאה ונחיה עד גיל 120. שיכתבו על המצבה שלנו ‘מתו בטרם עת'".

באומן: "החלום שלי הוא לראות את הילדה שלי בחופה. גם הייתי שמחה להגיש תוכנית על אהבה עם שימי".

תבורי: "אני רוצה לעשות הכל רק עם יהודית. עכשיו הציעו לה להשתתף ב'אח הגדול', אבל אני לא מוכן שהיא תלך לשומקום בלעדי. הציעו לי להשתתף ב'יחידה' בלעדיה, ולא הסכמתי. את יודעת שאנחנו עובדים ביחד על דואט משותף? זה שיר שיעסוק בתקשורת ובמשפחה. אף על פי שהיא לא אוהבת לפרגן לעצמה, יש לה קול של זמרת אופרה".

באומן: "נו באמת, יש לי קול נורא".

שימי, יש בך עדיין את הניצוץ, כמו פעם, כשאתה עולה לבמה?

"כבר אין לי ניצוץ, אני לא מתרגש על הבמה. יהיה ניצוץ רק אם אעלה עם יהודית לבמה. היום אני מבין ששום דבר לא שווה, לא זוהר ולא חיי הוללות. היום אני מקדיש את כל חיי ליהודית".

תפסיק לשיר יום אחד?

"לעולם לא. אמשיך לשיר עד יום מותי, עד שאאבד את מיתרי הקול". 

אביבה תבורי מסירה את הכפפות

הגרושה אביבה תבורי מסרה בתגובה לדברי תבורי: "כנראה שהשנים שעברו השכיחו ממנו כמה פרטי היסטוריה. מי שנעזבה על ידו בחודש השני להריון, עם בן־אל, זו אני. מי שגידלה לבד ילדה שלו, בת חודש, אצל הורי, זו אני. וזה אחרי שצעקת עלי שאתה לא רוצה את ההריון הזה והשארת אותי ללא עזרה, ללא כסף, ילדה בת 18. מזל שההורים שלי תמכו בי, כך שלא הפלתי את נסיך הזמר העברי בישראל היום.

"אני לא אמא רעה. אני מלווה את ילדי בכל נקודות הזמן המשמעותיות בחייהם. אתה נטשת ועזבת כל כך הרבה פעמים. בעלייה לתורה של בן־אל היית בחו"ל, השארת אותנו לבד. גם בגיוס שלו לא היית בארץ. כל מה שעניין אותך זה נשים ובגידות. בגדת בי, בגדת בילדיך. ואתה עדיין בוגד בשבעת ילדיך, בכך שניתקת איתם קשר ברגעים הכי חשובים בחייהם. חתונות עברו בגללך בטעם מר. במקום לתמוך בהצלחה של בן־אל אתה מעביר ביקורת. ללידת נכדך הבכור ולברית הגעת עם שומרי ראש, כדי שחלילה ילדיך לא יתקרבו. ניתקת קשר אפילו עם בתך היחידה. אז על מה אתה מדבר? להזכיר לך, אני בקשר טוב עם כל ילדי. אני לא מפקירה אותם. עד היום השתמשת בי כשק חבטות, ואני ריחמתי עליך. לא עוד!".