בשבת האחרונה נפרד עדי לאון מבני משפחתו, מחבריו ומהקולגות, ונכנס לבית "האח הגדול" בעונת ה־VIP. "נכנסתי לשם כי זאת תוכנית פסיכולוגית שמעניינת אותי", סיפר ל"TMI" רגע לפני הכניסה לבית המפורסם. "אני מאוד מתחבר לפסיכולוגיה. זו גם תהיה הזדמנות עבורי להעביר מסרים בדרך הקלה ביותר“.
איזה מסרים, למשל, היית רוצה להעביר?
"כמעט בכל נושא. החל מטיפים איך למצוא חתן או כלה, סוגיות פוליטיות של שמאל וימין, הפלסטינים, יוקר המחיה, אשכנזים ומזרחים. אני רואה בבהירות את כל מה שקורה במדינה הזאת, בעוד שרבים מנפנפים בסיסמאות חסרות תוכן ואני עם שתי רגליים על הקרקע. אני בא מהעם, אני לא רואה את עצמי כסלב. אני זה העם".
לאון (43), מלחין וקלידן שעבד עם בכירי היוצרים בתעשיית הזמר הים־תיכוני ומשמש כמנהלו המוזיקלי של אייל גולן, צעד לבית "האח הגדול" כשהוא מנופף בשני דגלי ישראל, והצהיר מראש שהוא מתכוון להכניס לעונת ה־VIP הרבה שיחות על פוליטיקה. "אני אוהד של נתניהו ותומך בו", הוא אומר. "תראי מה עושים לו, יש לו חזקת חפות - אז למה עושים לו את זה רגע לפני הבחירות? לצערי זה עלול להרוס לו, כי לכי תוכיחי שאין לך אחות. אני מאמין בחפות שלו ואני יודע עד כמה השמאל מנסה להוריד אותו בכל מחיר. לא יעזור להם שום דבר. הם לא קולטים שהם לא מתכתבים עם ישראל בשום צורה. קווי המחשבה שלהם שונים מאלה של רוב הישראלים. לא יהיה חיבור בין שמאל לישראל לעולם. הם לא הבינו את זה עד היום. השמאלנים מציינים בטקס יום הזיכרון גם את יום השהידים עם חללי צה"ל. אנשים בכלל לא קולטים את התפיסה של השמאלנים. כשלוסי אהריש התחתנה עם צחי הלוי, כל התקשורת פרגנה. כל כך פרגנה שזה נראה לי מוזר, ולכן העליתי סטטוס לרשתות ושאלתי את העם - האם הייתם נותנים לבת או לבן שלכם להתחתן עם ערבי או ערבייה? סקרן אותי לדעת מה העם חושב על זה. לא הופתעתי לגלות אלפי תגובות. 95% מהן היו שבשום פנים ואופן לא. זה ההבדל המחשבתי בין השמאל לימין. הייתי שמח אם מישהו היה מסביר לי למה השמאלני הוא אשכנזי, למה הדעות שלהם כאלו ואיך הם הגיעו אליהן. ומה עם ההתבוללות? איפה העם היהודי שלנו? איך נשמור את השורש היהודי שלנו?".
אז בטח יש לך עמדה מוצקה על הסכסוך עם הפלסטינים.
"אני רוצה להפריך את השקר הגדול שהפלסטינים הם עם. אין דבר כזה. רק מי שילמד את ההיסטוריה וילמד מזרחנות, כמו שאני למדתי, יראה את האמת מול העיניים. לפני הקמת המדינה הארץ הייתה ריקה. היו שם 250 אלף יהודים ונוצרים ואז החל המנדט. הבריטים, עם היהודים והנוצרים, התחילו להפריח את השממה, ונחשו מי פתאום קפץ על העגלה? כל הערבים מסביב, מירדן, מצרים, לבנון, סוריה וערב הסעודית, שבאו לפה בגלל הפרנסה. הם היו מהגרי עבודה. הם התחילו להתנחל פה ולשבת במדינה. אין עם פלסטיני. זו המצאה, שקר. הם מהגרי עבודה ופליטים ממדינות מסביב. כל השמאלנים שאומרים שאנחנו עם כובש, על איזה שטחים הם מדברים? תקראו היסטוריה, תלמדו מה היה פה. אתם לא יודעים בכלל מה זה שטח A, B, C. השמאלנים סתם זורקים סיסמאות לאוויר. רצינו להתנתק מעזה ולעוף משם, אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שמאיפה שאנחנו יוצאים, אנחנו מקדמים אותם עוד שלב קדימה. הם זורעים רצח והרג. אף אחד לא מזכיר ש־%80 מהפלסטינים רוצים לחזור לבתים שלהם בתל אביב וביפו, אבל הלו, זה לא שלהם. יום הנכבה שלהם הוא יום הקמת המדינה שלנו. זה בדיוק כמו כל הפליטים שמגיעים עכשיו לאירופה ולאט־לאט יגרשו את מי שגר שם ויגידו שזה שלהם. אותו דבר יקרה לנו בעתיד".
אמרת שתדבר בבית על הקיפוח.
"זה לא חדש שאנשים מהזמר המזרחי נתקלים בקיפוח. גם אני נתקלתי בקיפוח, דווקא באקו"ם. אקו"ם הוא גווארדיה מאוד לבנה. אני זוכר שהם רצו לתת את הפרס לשיר הלועזי שהושמע הכי הרבה במדינה, ולא לשיר הישראלי שהיה הכי מושמע במדינה, 'סטטוס מאוהב', שלי ושל אייל גולן. החלטתי שאני לא שותק ונלחם על זה. התקשרתי ליוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם, ולדורון מדלי, שהיה אז מנהל הטקס, ואמרתי להם שאם השיר הלועזי מקבל פרס והישראלי לא, אצא לתקשורת ואצעק את הקיפוח, כי לא ייתכן שבמדינת ישראל יוצר ישראלי לא יקבל פרס, אבל יוצר לועזי כן. הייתי צריך להילחם על זה, ובסוף גם קיבלתי את פרס אקו"ם. אני לא מתלונן על קיפוח עדתי, אבל יש איפה ואיפה עד היום, ואנחנו עדים לזה בגלגלצ. זה עוול שבכל השנים שהם קיימים שום זמר מזרחי לא נמצא ב־25 המקומות הראשונים שלהם. האבסורד הוא שהחיילים שמזמינים הופעות רוצים רק זמרים מזרחיים. אם הייתם רדיו פרטי אז אין בעיה, אבל זה רדיו שמשולם מכספי המסים ואתם לא יכולים לעשות מה שאתם רוצים. זה מרתיח".
בתוכניות ששפטת, ובהן "אייל גולן קורא לך", ניכר כי אתה מחמיר עם המתמודדים. זה מה שנראה ממך גם בבית?
"אני טוען שבמוזיקה אין חלומות. מי שמקבל כפיים בערב קריוקי מהמשפחות ומהחברים שרק מרימים, לא יכול לבוא לריאליטי מוזיקלי ולא לקבל את האמת. אנחנו שומעים את המתמודדים ושופטים באופן מקצועי. אני לא רוצה לסבן מתמודד ולהגיד לו 'תקשיב, זה לא מתאים' או 'זה פחות'. אני חושב שככה רק עושים עוול לאותו זמר. הוא ייצא החוצה וימשיך להקליט ולחלום להיות זמר ויוציא כסף לחינם, ולצערי גם לא יצליח. אני בא ואומר למתמודד בפנים כדי שיתקדם הלאה ולא יבזבז את הזמן המיותר ואת הכסף שלו. זה התפקיד שלנו כאנשי מקצוע".
מכונת להיטים
לאון, שחתום על כמה מלהיטיו הגדולים של אייל גולן, כמו "מלכת היופי שלי", "יפיופה", "סטטוס מאוהב", ו"מי שמאמין לא מפחד", הוא גם חבר קרוב של הזמר. בבית "האח הגדול" הוא ייאלץ ככל הנראה להתמודד עם לא מעט ריקושטים, על פרשיית הקטינות שהסעירה מדינה שלמה. “אני חבר טוב שלו", הוא אומר. "אנחנו מדברים באופן חופשי על הכל, הוא מאוד עממי ורואה דברים בבהירות ובחוכמה ולכן כיף להתייעץ איתו. אני מכיר את כל הסיפור לפרטי פרטים. בגדול, העוול שנעשה לו וכל העליהום התקשורתי זה פשוט משהו שלא מתקבל על הדעת. לקחו תלונה שהסתיימה במהרה, תוך שלושה חודשים, משהו שלא קרה, סגרו את התיק כי כל הבנות שם שיקרו. השיימינג והעוול שנגרם לו - לא היה כזה דבר במדינה. הוא סובל מזה עד היום".
חוץ מהמהומה שזה עורר לאחרונה בכנסת, איך הסבל הזה בא לידי ביטוי?
“כשאנחנו מגיעים למופעי קיץ, תמיד יחכו ארבע שמאלניות עם שלטים. זה כבר הפך לנוהל קבוע. אבל אנחנו לא מתייחסים אליהן כי זה כבר נדוש ומשעמם. אני חושב שהפרס שהוא קיבל עכשיו בכנסת הכי מגיע לו. הרמתי לו טלפון ואמרתי לו 'אוי ואבוי אם אתה חושב בטעות לא לקחת את הפרס'. הוא הלך כמו גדול וקיבל אותו. אייל הוא הזמר הכי טוב בארץ. ותאמיני לי שאני יודע על מה אני מדבר כי אני מכיר את כל הזמרים מבחינה קולית. הוא משהו שקורה אחת לדור".
ואיך תגיב כשהפרשה תעלה בבית האח הגדול? והיא בטח תעלה, או בכלל נושא MeToo.
“אין אצלי שערוריות והטרדות מיניות. אני מכבד נשים וכל חיי כיבדתי נשים. ברוך השם שיצאנו ככה. אני לא מבין איך אדם מטריד נשים. אפשר להתחיל עם בחורה בשיחות נעימות ומנומסות ולעשות את זה יפה ומכובד. בעניין אייל, אם מישהו יעלה את זה לשיחה בבית, נרי ליבנה או כל אחד אחר, אני אציע להם לדבר נקי, מהניסיון האישי שלי, כי חבל שיצאו עם תביעות לשון הרע, כי זה מה שאייל יעשה. ואני אסביר להם מה קרה באמת, שהתיק נסגר אחרי שלושה חודשים. ואל תהיו לי שומרי המוסר והמשפט, כי מי אתם בכלל".
ואם תודח בשלב מוקדם?
"אני סומך על עצמי שזה לא יקרה. אני חושב שאני אדם נהדר פלוס, חבר טוב, אמיתי בלי הצגות. כשאני אוהב, אני נותן את הנשמה שלי והלב שלי באהבה, וכשאני מתעצבן ואני צודק, העולם יתהפך כי אני אלך עם זה עד הסוף, אין לי אמצע. אני אתן 200% ומאמין שאנשים יתחברו אלי. הצופים יגלו דברים שלא ראו בי עדיין, כמו המון חמלה ואהבה לאנשים, המון עזרה, בדיוק כמו שאני עושה בחיי הפרטיים. אני עוזר להמון אנשים. יש לי חמלה מאוד גדולה לאנשים שאין להם ומנסים להתקדם. לפעמים מגיעות אלי לאולפן אמהות עם ילדות שאין להן כסף ורוצות להקליט, ואני רואה את העצב בעיניים שלהן וישר עוזר להן, כי זה מזכיר לי את העצב בעיניים שלי כשהייתי ילד".
איזה עצב?
"הילדות שלי לא הייתה פשוטה. לא היה כסף בבית, לא היה לנו כסף לבגדים יפים. גרנו בבת ים הישנה, ב־1980, ארבעה אחים, שלושה גרים בחדר אחד קטן. הוריי עבדו בעבודות שחורות מהבוקר עד הלילה, לא הייתי רואה אותם, כל השכונה שלי הייתה שכונת פשע ונרקומנים, ובקלות יכולתי להפוך להיות אחד מהם. הייתה לי תקופה שהייתי מסתובב עם הכנופיות והיינו עושים שטויות. קראנו לזה 'בוטיק החבל', מכינים חתיכת עץ גבוהה, הולכים לרחובות של עשירים וגונבים מהם מהייבוש כביסה, ג'ינסים כמו ליוויס. אמא שלי לקחה עבודה נוספת כדי שאלמד מוזיקה. היא הייתה חוזרת הביתה מותשת בשש בערב, נחה שעה וחוזרת לעבוד, לנקות משרדים עד הלילה, כדי שתוכל לממן לי את החלום: לימודי מוזיקה. הדבר הזה גורם לי לבכות בצורה שאני לא יכול לברוח ממנה. זה הסיפור האמיתי שלי, זאת תעודת הזהות שהפכה אותי למי שאני היום. בזכות העבודה הנוספת של אמא שלי התחלתי ללמוד מוזיקה. הייתי כישרוני בלקלוט שירים ולנגן אותם. כינו אותי ילד פלא, הייתי מנגן על קלידים ואורגן עם שתי קומות, עובר מהופעה במתנ"ס אחד להופעה במתנ"ס אחר, ולאט־לאט הפכתי לשם דבר. מוזיקה היא החיים שלי".
הדרך לגמר
המוזיקה אכן בנתה לו קריירה משגשגת. לא בכדי מכונה לאון "מכונת הלהיטים". הקלידן והמלחין יצר להיטים גדולים לא רק לגולן, אלא גם לאמנים אחרים מהזמר המזרחי כמו "דוקטור" ו"הפצצה הכי יפה" של ליאור נרקיס, "אני לא מלך" ו"חצי עולם" של רגב הוד, "שרה ברחובות" של שרית חדד ו"ילד מאוהב" של משה פרץ. ברשימה נמצאים אמנים רבים אחרים כמו שימי תבורי, סטלוס ואורן חן, ירון כהן, חיים משה, זהבה בן, אבי ביטר, אביבה אבידן ועוד. לאון השתתף כשופט בארבע עונות של "אייל גולן קורא לך" ושימש כמנטור בריאליטי "להיות זמרת".
מה מצבך הכלכלי כיום?
"היום, בלי עין הרע, המצב שלי טוב מאוד. אני עושה מוזיקה, יש לי להקה שמופיעה באירועים ובוועדי עובדים בשותפות עם משה זוהר. אני עושה קצת נדל"ן ומתעסק בכל מיני דברים. פרנסה זה הדבר שהכי חשוב לי. אני עוזר להוריי אף על פי שהם מקשים עלי, כי אני צריך לעבוד עליהם כדי לעזור להם. אמא שלי לא מוכנה לקחת ממני כלום. אני אומר לה: 'אמא, זה לא עלה לי כסף, חבר נתן לי להביא לך', אבל היא לא רוצה לקחת. היא לא רוצה שנוציא עליה או נקנה לה. בשביל לקנות לה מדיח כלים או מחשב הייתי צריך לעשות שמיניות באוויר".
לאון מתגורר בחולון, נשוי למלי ולזוג שלושה ילדים. "אשתי מגדלת את הילדים ואחראית על הבית", הוא אומר. "אני מודה שאי אפשר לקחת את זה ממנה, היא עושה את זה הכי טוב שאפשר, באהבה גדולה. אשת חיל. אני עובד קשה והיא מנהלת את הבית. אני מגיע הביתה לשעשועים ולכיף עם הילדים. יש לנו שילוב מנצח שעובד נהדר, והתוצאות מדברות בעד עצמן".
איך אתה מעריך את הסיכויים שלך לזכות?
"אני מאמין שאגיע לגמר. אני ציוני בדם, יהודי גאה במדינה שלי ואין סיבה שלא אקבל את זה מהמדינה שלי בחזרה".
