אנחנו נוהגים לצפות בתמונות מרוטשות של המפורסמים ברשתות החברתיות, מטיילים באתרי נופש אקזוטיים, מבקרים במסעדות יוקרתיות ובחנויות מובילות, מככבים על המסך או בקמפיינים נחשקים, אלא שהמציאות שונה ועולה על כל דמיון, כי לא כל הנוצץ זהב וגם הסלבס עצמם נקלעים למצבים כלכליים לא פשוטים. מושיק גלאמין, החליט להרים ראשון את הכפפה ולהצטרף ל"מחאת השולמנים".
עדיין לא עוקבים אחרינו באינסטגרם? הקליקו כאן ועשו לנו לייק
גלאמין הצטרף לאחרונה לארקדי דוכין ועוד מאה אלף עצמאיים, שהתקבצו לאחרונה לקבוצת פייסבוק אחת שנקראת "אני שולמן" המגדירים עצמם כשוברים את הכלים עצמאים למען עצמאים. בפוסט אמיץ וגלוי לב חשף גלאמין את מצבו הכלכלי ואת הרווח הקטן שנותר לו בסוף החודש ומצהיר ששחקנים, זמרים, אנשי טלוויזיה ואומנים - כולם אשליות:
"אני מושיק גלאמין. ואני שולמן. מקווה שתזדהו איתי. זה לא פוסט סקסי למרות שניסיתי לצאת טוב בתמונה. זה פוסט על דאגה וכאב ועייפות אבל יש בו גם תקווה. אני טרוד כבר יותר מידי זמן בנוגע למצב הכלכלי שלי. כשאני אומר יותר מידי זמן אני מדבר על משהו כמו עשרים שנה, מאז שהתחלתי להיות עצמאי. סליחה. שולמן. עוד הרבה לפני שפילטרים של אינסטגרם נהיו פופולרים ידעתי להפוך את החיים שלי לכאילו זוהרים כלפי חוץ, אפילו שתמיד עבדתי ביותר בשתי עבודות במקביל, בשעות בלתי מוסברות".
"חייב להודות שזכיתי תמיד להנות מהדרך וגם כשעשיתי עבודות שפחות אהבתי, שמרתי על מורל גבוה ונהניתי מהתקשורת עם האנשים. כשעוד הכל היה מוגדר כעבודות זמניות וכל מיני קטנות וחלטורות פה ושם הייתי נחשב עוסק פטור/זעיר הייתי מסתדר עם החיים לא רע בכלל, אבל מהר מאוד מצאתי את הדרך והתחלתי לגלגל סכומים נאים. כאלה שאסור להתלונן עליהם. אז לא התלוננתי.. לקח לי עוד הרבה מאוד זמן עד שמצאתי את עצמי וגיבשתי לעצמי מקצוע. ולקח לי עוד זמן עד שהצלחתי יחד עם אחותי להרים עסק משגשג ומצליח שנקרא אינסטבלוק. ומעסיק עשרות אנשים. היום אני יכול להגיד שכבר כמעט עשור אני מרוויח סכומים יפים, על הנייר, אבל בפועל נשאר לי מעט מאוד".
"פעם חשבתי שאני בערך משלם 50 אחוז מכל מה שאני מרוויח ושנשאר לי 50 אחוז למחיה. אחרי 15 שנה כשולמן הבנתי שזה לא נכון. ושאני בעצם נשאר עם בערך 25 אחוז, ובעיקר נשאר עם הרבה אשליה. אשליה של חיים זוהרים וחשבון בנק שאף פעם לא מתקרב ללהיות מאוזן (כבר מזמן לא חולם על יתרת זכות) קשה פה. גם לי. אני עובד מאוד קשה בלי הפסקה, מרוויח יפה, אבל בסוף נשאר עם לא מספיק. בטח לא בשביל הזמן והאנרגיה שהשקעתי. היו חודשים שניסיתי לעבוד הרבה פחות, להסתפק בפחות משכורת ולרדת ממדרגות מס כל כך גבוהות, לחזור להיות כמו אז שהייתי עוסק זעיר, אבל גיליתי שאני לא באמת יכול להגיד 'לא' לעבודה ושיש לי תשוקה לעשיה והצלחה. כי אני באמת תקוע במחשבה העתיקה הזאת שצריך לעבוד קשה ולהרוויח הרבה כסף כדי שיהיה כסף. ומסתבר שזה לא נכון.. וזה כל כך מטריד. במיוחד כשחושבים על העתיד. אני לא רואה את עצמי עוזב את המדינה לחיים נוחים יותר".
"חושב שיש לנו מדינה מדהימה ואין סיבה שלא יהיו בה תנאים מושלמים גם לשולמנים...בקבוצה בפייסבוק שאלו איפה כל האומנים. ואני גם שואל איפה אנחנו? אבל אף אחד לא מספר כמה הסוכן גוזר והנהג והמאפרת וההגברה והתאורה ואף אחד לא יודע איך זה ששלושה חודשים לא קראו לשחקן לאודישן או לדוגמנית לתצוגה. שחקנים, אומנים, זמרים, אנשי טלוויזיה, כוכבי אינסטגרם - כולם אשליות. אנחנו כמו כל בעל עסק בישראל".
