רוחות, בובות וריקוד זומבים: יממה חלפה מאז יצא לאוויר העולם הקליפ החדש של ליידי גאגא והמעריצים לא מפסיקים לשבח את אלילת הפופ. הקליפ החדש בבימויו של הבמאי המוערך טים בורטון, הוא ממתק אמיתי שתרצו לצפות בו שוב ושוב. תפאורה ייחודית, אווירת בלהות החביבה על בורטון, וטכניקות צילום חדשות, והתוצאה פשוט מדהימה.
מהסיפור הוויקטוריאני דרך התפאורה המצמררת ועד לטכניקות הצילום החדשניות, וגם הומאז' ל"מותחן" של מייקל ג'קסון. כך נבנה הקליפ צעד אחר צעד. צפו: הקליפ החדש של גאגא
הקליפ צולם באי הבובות שבסמוך למקסיקו סיטי, אתר עזוב שבו מאות בובות תלושות מהוות תפאורה טבעית ומבעיתה. הבחירה במקום לא הייתה מקרית: בורטון, שכבר שנים מרבה לשלב מוטיבים של בובות שבורות וחפצים מקוללים, ראה באי הזה לוקיישן אידיאלי לסיפור על דמות שנקרעת בין חיים למוות. גאגא, לבושה בתחילה בתלבושת ויקטוריאנית כבדה ובהמשך בבגד מינימליסטי יותר, מגלמת בובה אנושית שמתעוררת לתחייה ומובילה את שאר הבובות למחול אפל.
הסיפור שנבנה לקליפ פשוט אך אפקטיבי. הדמות של גאגא יושבת מוקפת בבובות, מתבוננת אל המצלמה במבט קפוא. עם התקדמות המוזיקה, סדקים מופיעים על עורה, היא נעמדת ומתחילה לרקוד. אחת אחת, הבובות מסביבה מתעוררות ומצטרפות לתנועה. בשיאו של הקליפ מתפתח ריקוד קבוצתי שמזכיר מצד אחד טקס פולחני ומצד שני פרודיה על מופעי מחול קלאסיים. המעבר משחור-לבן לצבע באמצע הקליפ מבליט את התחייה ואת הגבול הדק בין חיים למוות.
מעבר ללוקיישן הדרמטי, בורטון השקיע בהעמדת תפאורה מדויקת. חלק מהבובות נבנו מחדש במיוחד לצילומים, עם סדקים שנצבעו ביד כדי להדגיש את תחושת ההתפוררות. צוות האמנות יצר גם קברים קטנים, עששיות ישנות וגשרים רעועים שהוסיפו מימד גותי. גאגא עצמה עוצבה כמו בובת פורצלן: עור בהיר עם סדקים מצוירים, שפתון שחור ותסרוקת תלתלים כבדים. השילוב בין התפאורה לאיפור יצר דמות שכאילו נשלפה מסרט מצויר של בורטון.
בורטון נעזר במצלמות דיגיטליות חדשות שמאפשרות מעבר חלק בין שחור-לבן לצבע בתוך אותו פריים, ללא עריכה נפרדת. בנוסף, נעשה שימוש בעדשות רחבות שמדגישות את תחושת העיוות והאימה. חלק מהסצנות צולמו במצלמות רחף זעירות שעברו בין הבובות התלויות על העצים ונתנו תחושת תנועה רדופה. האפקט של "ריקוד הזומבים" נבנה בעזרת שילוב של צילום בהילוך איטי ותנועות גוף לא רציפות, שעובדו לאחר מכן כדי להיראות כאילו מפרקי הרקדנים מתפרקים ומתחברים מחדש.
את תנועות הריקוד עיצבה פאריס גובל, מהכוריאוגרפיות הבולטות בעולם הפופ. היא ביקשה מהרקדנים לנוע כאילו הם נגררים בחוטים בלתי נראים, ובמקביל להוסיף טלטולים חדים המדמים את חזרת הגופה לחיים. החיבור בין הריקוד של גאגא, שנע בין איטיות מסתורית להתפרצויות חדות, לבין עשרות רקדנים במסכות בובות יצר אפקט מהפנט.
הצילומים נמשכו חמישה ימים, בליווי עשרות אנשי צוות, כולל אמני איפור שהתמחו בסדקים מלאכותיים, תאורנים שהציבו פנסים קטנים להדמיית אור ירח, ואנשי סאונד שניצלו את רעשי הרקע של האי: חריקות עצים, מים זורמים וקולות חיות – ושילבו אותם בפסקול. ההפקה שמרה על חשאיות מוחלטת כדי למנוע הדלפות, ורק עם יציאת הקליפ התבררו ההיקפים העצומים של ההשקעה.
האי שבו בחרו גאגא ובורטון לצלם את הקליפ, אי הבובות, נחשב לאחד המקומות המצמררים במקסיקו. הוא שוכן בתעלות סוצ'ימילקו שמדרום למקסיקו סיטי, ומאז שנות החמישים תלויות בו מאות בובות בלויות על עצים ובקתות. לפי הסיפור המקומי, תושב האי דון חוליאן סנטנה מצא ילדה שטבעה בתעלה והחל לתלות בובות כדי לפייס את רוחה. עם השנים הצטברו עוד ועוד בובות, חלקן שבורות, חלקן בלי עיניים, וכולן יוצרות תחושה של בית קברות לצעצועים. היום זה יעד תיירותי פופולרי, שמושך אליו גם סקרנים וגם חובבי אימה, וכעת בזכות גאגא הוא כנראה יוצף במבקרים.
ובחזרה לקליפ: הגולשים השוו את "The Dead Dance" ל"מותחן" של מייקל ג'קסון, לא רק בגלל הזומבים והריקוד אלא בשל תחושת האירוע הקולנועי שמתרחב מעבר לגבולות המוזיקה. גאגא הצליחה להפוך את הקליפ ליצירה אמנותית של ממש, שמשלבת בין פופ, קולנוע אימה ותיאטרון חזותי. עבור בורטון, זהו אחד הפרויקטים הנדירים שבהם הוא פועל מחוץ לעולם הקולנוע, והמפגש עם גאגא הוכיח עד כמה שני העולמות יכולים להשתלב בהרמוניה. "The Dead Dance" הוא לא עוד קליפ אלא יצירת אמנות קולנועית כיפית, עם כוריאוגרפיה פרועה ומהפנטת שבטוח תכבוש בשבועות הקרובים את טיקטוק ותהפוך לטרנד עולמי שיציף לכם את הפיד.
הכותב הוא כתב הבריאות והטכנולוגיה של מעריב
