לקראת עליית העונה החדשה של "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון", ביצענו ניתוח מבוסס בינה מלאכותית הבוחן מהו ה"כוכב המושלם" שייצג את ישראל בתחרות - לא רק מבחינת קול וביצוע, אלא גם לפי נתונים של כריזמה, אותנטיות, חיבור רגשי ויכולת בינלאומית.
הניתוח ממפה את המרכיבים שמרכיבים את הזוכה האידיאלי, ומסביר איך בדיוק תהליך הבחירה העונה עשוי לחשוף את הפנים החדשות של המוזיקה הישראלית בדרך לבמה הגדולה של וינה.
מסגרת החישוב: העונות הרלוונטיות הן 2015-2020 ו‑2024-2025 (בעונות 8-9 "הכוכב הבא” לא בחר נציג/ה לאירוויזיון)
מה הנתונים אומרים (במספרים קצרים)
גיל: ממוצע ~23.1; חציון ~24.5. רוב הזוכים באמצע‑העשרים; שני חריגים בולטים: קטין אחד (16) ו‑29.
תרגום פרקטי: הטווח של התוכנית הוא 21-27.
מגדר: 4 זוכים + 4 זוכות. מגמת העדכונים: בעשור המאוחר יש הטייה נשית (3 מתוך 4 האחרונות).
גיאוגרפיה: מרכז הארץ שולט - נתניה/הוד‑השרון/ר״ג/כפ״ס/ת״א/רעננה. יוצאות דופן: ירושלים (עדן אלנה) והצפון (חובי סטאר).
קונטקסט פורמטי: בגמרי 2024-2025 משקל ההכרעה היה 50% קהל, 50% שופטים; לאורך העונה - הצבעה אינטראקטיבית באפליקציה עם דגש על ״רגעי וואו״. זה מכתיב פרפורמנס שמדליק קהל וגם עומד בקריטריון מקצועי.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"תעודת זהות” מומלצת לזוכה עתידי/ת (מבוסס ניתוח זוכי התוכנית)
גיל: 21-27
גיאוגרפיה: מרכז הארץ בפועל (רוב הזוכים הגיעו מאזור גוש דן/שרון.)
מגדר/נראות: אין דפוס קבוע של מגדר ש״מנצח״ את הכוכב הבא - היו גם גברים וגם נשים שזכו - אבל אם מסתכלים על המגמה של השנים האחרונות, ברור שהזוכות (עדן אלנה, עדן גולן, יובל רפאל) דומיננטיות יותר. התוכנית לא בוחרת “מגדר” - היא בוחרת כריזמה מצטלמת.
קול וביצוע: בזכייה בתוכנית "הכוכב הבא", מי שמתקדם רחוק בדרך כלל הוא/היא זמר/ת עם שליטה ווקאלית חזקה במיוחד, כלומר יכול/ה להחזיק בלדה גדולה בטלוויזיה (עם רגע של “וואו” - מה שמכונה בעולם “money note”, הצליל הגבוה או הדרמטי שהורס את האולפן), אבל גם מסוגל/ת לבצע שיר פופ קצבי בצורה משכנעת (שזו דרישת הפורמט לאורך העונה - בכל שלב משנים סגנון). כלומר, התוכנית מחפשת זמר/ת שהוא גם “פרפורמר” של פופ וגם “ווקאליסט” של בלדה - לא רק קול יפה, אלא קול שיודע לייצר רגע טלוויזיוני שגורם לשופטים ולקהל ללחוץ על האפליקציה.
דוגמאות:
נטע ברזילי - לא בהכרח “זמרת בלדה קלאסית”, אבל יצרה רגע ווקאלי עם גימיק הלופר והשליטה בקול, והראתה וורסטיליות אדירה.
עדן אלנה - בלדות עוצמתיות (“Save Your Kisses for Me”, “Rise Up”), ובמקביל ביצועים קצביים (“Halo”) שחשפו שליטה וקלילות.
עדן גולן / יובל רפאל - שתי זמרות עם קול נקי, חזק, מדויק, שמחזיקות בלדות דרמטיות (“Hurricane”, “I Don’t Care”), ועדיין מרימות קצב כשצריך.
נרטיב: בתוכנית ריאליטי כמו הכוכב הבא, הזכייה לא נקבעת רק לפי קול - אלא גם לפי הסיפור שהקהל "קונה" לאורך העונה. ההפקה והקהל רוצים דמות עם סיפור - לא רק זמר/ת טכני/ת. הצופים לא מצביעים רק למי ששר טוב, אלא למי ש"עבר דרך", מייצג משהו, או מספר סיפור שמרגיש אמיתי.
דוגמאות בולטות:
נטע ברזילי - הסיפור של אאוטסיידרית שהפכה לגיבורה טלוויזיונית; העצמה נשית, קבלה עצמית, גוף-פוזיטיב.
עדן אלנה - ייצוג אתיופי-ישראלי ראשון בתחרות, נרטיב של גאווה ושבירת תקרת זכוכית.
עדן גולן - עלתה לארץ, חיה ברוסיה, עברה דרך לא פשוטה; סיפור של שורשים, שייכות וזהות.
יובל רפאל - נרטיב של חוסן אישי וצמיחה דרך מוזיקה; שילוב של פגיעות וביטחון עצמי.
״אסטרטגיית עונה״ - למה זה חשוב?
בפורמט הזה, אי אפשר לזכות בזכות ביצוע אחד בלבד. המתמודד עובר 6-8 שלבים שבהם נבנה סיפור, קהל נאמן ותדמית. לכן זוכה טיפוסי בוחר מראש שירים שיגרמו לו להיראות עקבי ומקצועי לאורך כל הדרך.
איך זה עובד בפועל
בתחילת העונה - בלדה מודרנית עם טיפוס קולי (״רגע וואו״). זה מגדיר את הזמר כ״רציני״.
באמצע - שיר פופ קצבי שמוכיח שהוא לא חד־ממדי; זה מחזק הצבעות באפליקציה.
בגמר - ביצוע שמחבר את שני העולמות: גם טלוויזיוני ומרגש לקהל, וגם מדויק ומוקפד לשופטים.
למה זה עובד לפי הפורמט
האפליקציה והעריכה: הקהל באולפן מצביע בזמן אמת לפי רגע קצר וקליט; בלדה ארוכה מדי בלי פיק רגשי פשוט לא תעבוד.
השופטים: מאזנים את זה עם ניקוד מקצועי. בגמרי 2024 ו-2025 הניקוד התחלק 50/50 - וזה יצר מצב שבו נדרש שילוב של רגש+דיוק, לא רק אחד מהם.
היסטורית: כל זוכה בתוכנית נשען או על פרפורמנס גדול (נטע, אימרי, קובי מרימי) או על סיפור אישי חזק (עדן אלנה, עדן גולן, יובל רפאל).
גיל 24-25 הוא טווח מושלם: מספיק ניסיון ובגרות כדי לתפקד בלייב, ועדיין "רעב" ומעורר הזדהות - לא מתויג ככוכב ותיק מדי.
מסקנה
“הזוכה הטיפוסי של הכוכב הבא” הוא/היא צעיר/ה (21-27), עם קול גדול ורגע ווקאלי חזק, מסוגל/ת לשיר גם בלדה וגם פופ, מגיע/ה בדרך כלל מהמרכז, ומחזיק/ה סיפור חיים ברור שקל לערוך ממנו פרומו מרגש.
כזה/ו שיכול לתת רגע טלוויזיוני אחד גדול בכל פרק - ולסיים בגמר בביצוע שמחבר בין רגש לדיוק.
יש לזכור: כדי למקסם את הסיכוי של ישראל באירוויזיון, הזוכה ב״הכוכב הבא״ צריך להיות זמר או זמרת בעלי נוכחות בימתית יוצאת דופן - כאלה שמסוגלים לחבר בין ווקאליות גבוהה ודרמטית (קול שמגיע לשיאים קיצוניים ו״רגע וואו״) לבין הפקה עכשווית ומודרנית. הכיוון שמוכיח את עצמו באירוויזיון בשנתיים האחרונות הוא פופ שמערב יסודות קלאסיים או אופראיים עם סאונד אלקטרוני עכשווי - משהו שנע בין בלדה דרמטית לשיר מועדונים מתוחכם.
הפזמון צריך להיות חד וברור באנגלית, כזה שנכנס לראש גם אחרי שמיעה אחת, כדי לאפשר לקהל הבינלאומי להתחבר. לצד זה, חשוב שהאמן יביא סיפור אישי אמיתי - זהות, רקע או מסר חברתי שניתן לתרגם גם לשפה ויזואלית על הבמה וגם לנוכחות אותנטית ברשתות. זו בדיוק הנוסחה שניצחה באירוויזיונים של 2024 ו-2025, והפורמט הנוכחי של ההצבעה - שבו הציבור אחראי על חצאי הגמר והשופטים רק על מחצית מהגמר - מעודד בדיוק את השילוב הזה: שיר שגורם לקהל להתרגש ולשתף, אבל גם משכנע מקצועית את השופטים.