הרקדנית והשחקנית רונה לי שמעון, עלתה לאחרונה לכותרות בעיקר לאחר שתקפה את השר בני גנץ על כך שהוא לא עוצר ומפיל את הממשלה "הבזויה בהיסטוריה", לטענתה. כעת, הכוכבת חושפת את הכאב והפחד שהיא חווה בשבועות האחרונים כשאחיה, אלמוג שמעון, נלחם בתוך עזה.

"אני ניסיתי לכתוב. ימים שבועות. ולא הצלחתי. הרשתי לעצמי לכתוב רק לאלמוג. רק לאח שלי. רק כשהוא נכנס פנימה למקום ההוא", כתבה השחקנית והמשיכה: "כמה פחדתי לכתוב. פחדתי לפחד. פחדתי מהמוח שלי שיכול לייצר מחשבות כל כך אפלות. רעות ומפחידות. מה יקרה אם אני אכתוב אותם? האם פרי דמיוני ייהפך למציאות? אסור! בתכלית! פשוט אסור. אסור לחשוב. אסור לדבר. אסור לכתוב. אסור אסור אסור. לא לנשום. לא אנחת רווחה".

רונה לי המשיכה ושיתפה על הפחד הגדול שמרחף מעל, עם המחשבה הכל כך ישראלית שכולנו מכירים מהמציאות הכואבת בה אנו חיים: "רק לחכות לטלפון. רק להודעה. הכי ציער אותי לראות איך אמא שלי מפחדת מדפיקה בדלת. לא ראיתי משהו מצער כל כך בימי חיי. הלכתי לאיבוד בתוך הפחד. וגם אמא שלי. כמו ריחפתי מעל הגוף של עצמי. ראיתי אותו מוטל עייף שחוט ממחשבות. מחיכיון. מחוסר אונים. ומהפחד. הפחד עושה דברים רעים מאוד בתוך הגוף. והיה צריך לאפשר לזה לקרות. אני יודעת שכולנו צללנו ביחד. מתחבאים כל אחד בפינה של עצמו. נמנעים".

את הפוסט החשוף והאמיץ, סגרה הרקדנית במילות תקווה: "לראות את העיניים הטובות החכמות שלך. את הדרך ארץ. אני גאה בך. בכל נימי נפשי. אני רק אחות של מישהו. שחושבת על אחיות של עוד מישוהים. על החברות. על האמהות. כולנו ביחד גם בזה. גם בפחד מהפחד. גם בתקווה. גם באומץ. מחזיקים חזק עכשיו. כי ככה אנחנו. תחזור. תחזרו. כולם".