באוגוסט הקרוב ילווה איש הטלוויזיה והמגיש, צביקה הדר, את בתו, שיר, לחופה עם בת זוגה זה ארבע שנים, אורטל.
הדר, אבא גאה?
“איך אנחנו מתרגשים עם שיר ואורטל, ומתפללים שעד אז יהיו בשורות טובות. שכולם יחזרו הביתה. גם החטופים וגם החיילים, אנשי המילואים והעקורים ונחגוג על מלא. אמן".
> בחמישי (אתמול) התקיימה בבית צבי בר"ג בכורת המחזה “נמר על הגב" מאת הדר גלרון (“מקווה", “שריקה"), שעוסקת במסיבת ה"נובה" מהשבת השחורה. הדר מתייחסת הרבה לנושא גם במחזה אחר שיוצג במינכן ב־2 ביולי.
גלרון, ההצגה חייבת להימשך?
“אני לא מבינה איך אפשר לעסוק במשהו אחר. מאז ומתמיד אני חוקרת את החיים ואת עצמי דרך התיאטרון, כל היציאה בשאלה בסטנד־אפ, ואחר כך ב'מקווה', את הגירושים דרך ‘שריקה', את האמהות דרך ‘אמא-מה'. הכתיבה והבימוי והמשחק הם תהליכים פסיכולוגיים, וגם תרפיה מסוימת. כשעוסקים ביצירה מפסיקים להיות בהישרדות".
> בסוף מאי השנה הלכה לעולמה העיתונאית נעמי לויצקי, לאחר שחלתה במחלת הסרטן ובחרה לסיים את חייה בהוספיס בית. לויצקי ז"ל ידעה סערות רבות בחייה, ואחת הידועות התרחשה בשנת 2009, כשהגישה תביעה נגד רשות השידור והיו"ר דאז, משה גביש, לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בעקבות פיטוריה מהרשות והדחתה מהגשת תוכנית ביקורת התקשורת “מקורות יודעי דבר", בניגוד להבטחותיו, לטענתה. לויצקי דרשה אז פיצויים בגובה של כ־800 אלף שקל, המורכבים מפיצויי פיטורים, זכויות נוספות ופיצויים על עוגמת נפש. ליאורה חזרה השבוע אל משה גביש והפרשה.
גביש, שילמתם לה בסוף?
“הנושא עבר לבוררות, שקיבלה תוקף פסק דין בו קבעה השופטת שמבחינתי, למרות שלא הייתי צד להליך הפיטורים אך שורבבתי לתביעה כנגד רשות השידור, הכל היה תוך שמירה על כללי מִנהל תקין. בשל הפיטורים על ידי מִנהלת הרשות אושר לה כשליש מהתביעה".
ולגבי מערכת היחסים האינטימית שהיא טענה שניהלתם?
“לא התייחסתי לכך אז ולא אתייחס עתה, וחבל שמצאה לנכון לרמוז רמזים שגם לפיה התייחסו כביכול ל־20 שנה קודם לפיטוריה".
ומה יש לך להגיד אחרי מותה?
“נראה שסבלה רבות, ואולי המוות שחרר אותה מייסוריה".
