ארבעה חודשים חלפו מאז איש העסקים איתן ורטהיימר, אביה של מאיה ורטהיימר, הלך לעולמו. מחר תציין מאיה את יום הולדתה ה-32 והראשון בלי אבא שהיה נוהג להעיר אותה בכל בוקר יום הולדת. ורטהיימר שיתפה זכרונות ופוסט מרגש חשפה כמה מהרגשות הכי אישיים ואינטימיים: "יש לי סיפור מתוק מתוק בשבילכם".
"אבא שלי אהובי, היה מעיר אותי בבוקר בכל יום הולדת בגן, יסודי תיכון, גם כשהייתי בצבא או סטודנטית (במידה והייתי בבית) ואם לא, הוא היה מתקשר ושולח הודעה על הבוקר. תמיד הייתי מסירה את קורי השינה מעייני ולא מבינה מה האיש המטורלל הזה מעיר אותי כל כך מוקדם בהתרגשות כשעוד קצת חושך בחוץ. הוא היה מחבק אותי ומספר לי כל יום הולדת מחדש: 'מאיל'ה לפני x שנים את נולדת וזה היה היום הכי מאושר בחיי - כי כשאת נולדת הפכת אותי לאבא'…״.
ורטהיימר המשיכה וסיפרה: "אני עדיין הייתי מתעוררת והוא היה מחבק אותי ומספר בגאווה 'איך לבית החולים בחיפה הגיעה תינוקת ארוכה ארוכה ולבנה, ממש זוהרת עם עיינים ירוקות ושיער אדמוני… האחות הגישה לי אותך ולא הצלחתי להפסיק לבכות מהתרגשות. אמא שלך שאלה אותי 'נו?!' ומתוך הדמעות יצא צחוק ולא הצלחתי לומר כלום חוץ מ-'היא משתינה עלי'."
"היינו תמיד צוחקים ואז חיבוק ארוך ואז הייתי אומרת לו: ״אבא פליז תיתן לי לחזור לישון, תיכף צריך להתחיל יום ההולדת אני עוד עייפה. הוא היה מכסה אותי ונותן לי נשיקה עם חיוך מאוזן לאוזן. ואני, הייתי מאושרת שבמשא ומתן עם האיש המטורלל והמרוגש אני ניצחתי ועכשיו אפשר לחזור לישון!".
השנה, להבדיל מהזיכרונות של ורטהיימר, לצערה הרב (איזה understatement), הוא לא הולך להעיר אותה מחר בבוקר ולספר את הסיפור הנפלא על הפעם הראשונה שהשתינה עליו. "כל מה שיש לי כנחמה זה את התמונה הזו של אסיה ואבא (הוא הגיע ללידה) מיום הלידה שלה כשהוא בוכה ומחייך אלי ולא מצליח להוציא מילה חוץ מ'איזה פלא.. חבל שאימי מרים לא פה כדי לחוות את הפלא הזה'."
לסיכום כתבה האושייה הג'ינג'ית: "זה כנראה גלגל החיים. הרגעים הכי גדולים והכי שמחים לפעמים לא יהיו בנוכחות הפיזית של אלה שאנחנו אוהבים יותר מכל. אבל הם איתנו נוכחים בלב".
