כמו כולנו, גם המגישה פאולה רוזנברג התעוררה לעוד בוקר קשוח. זה לא פוסח על אף אחד, ואנחנו שמחים יש מי שמשתף את הקושי. עלינו לזכור שאנחנו לא לבד עם מחשבות על החטופים, המשפחות והחיילים, והתקווה שאבדה, וכעת רוזנברג משתפת את העוקבים שמאז השבת השחורה הבקרים שלה נראים אחרת. "אף בוקר מאז השביעי באוקטובר הוא לא סתם בוקר שבו ההתעוררות, ההזדקפות וברכת בוקר-טוב לשאר בני הבית היא פעולה מובנת מאליה, חסרת מחשבה ונטולת מאמץ״, היא כותבת.
רוזנברג חושפת כיצד שגרת הבוקר שלה נראית במצב הנורא הזה: "בכל בוקר מאז השביעי באוקטובר, אני מתעוררת, פוקחת עיניים, ומיד מציפה אותי מועקה של ההכרה במציאות. בחלק מהבקרים אני נושמת עמוק ומצליחה להיאחז באיזו פיסה של תקווה שמשוטטת בנפשי, מסוגלת להניח שתי רגליים על הרצפה הקרה, להזדקף ולומר: יהיה בוקר טוב, למרות הכל״.
View this post on Instagram
משם המשיכה ושיתפה בבקרים חסרי התקווה: ״יש בקרים אחרים בהם אני מתעוררת, מנסה לנשום עמוק, אבל האוויר שנכנס כאילו לוחץ על כפתור הדמעות, ופיסת התקווה בתוך הנפש חומקת ממני ואפילו מתרחקת ככל שאני מנסה לרדוף אחריה. בבקרים האלו לוקח לי הרבה יותר זמן להניח את הרגליים על הקרקע, ובמקום להזדקף ככל יכולתי ולשכנע את עצמי שיהיה בוקר טוב״.
המצב לא פשוט והמגישה משתפת גם ברגעים הקשים שעוברים עליה: ״אני שוקעת בקריאה על החטופות ועל החטופים ועל החיילים ועל החיילות ועל האימהות ועל האבות. צוללת למחשבות על אלו שהכרתי ונרצחו מאז אוקטובר. לפעמים אני מחליטה שאזדקף כבר בצהריים, יש ימים שאני דוחה את ההיאחזות בתקווה לערב ויש גם כאלו בהם אני מוותרת עליה ומקווה לתפוס אותה מחר״.
