> הבדרן האגדי מאיר רמז מחלים מפציעה קשה אחרי תאונת אופנוע ומנסה לחגוג יום הולדת 86: “בתקופה שלי היה מאיר רמז והגשש", הוא משחזר. ויש גם בדיחה.
הוא היה סטנדאפיסט אמיתי הרבה שנים לפני שמישהו בארץ הכיר את המושג סטנד־אפ. קבלו את מאיר רמז, האיש והאגדה, כוכב הבידור של שנות ה־80, שחגג 86 עצוב משהו. הרבה לפני עידן הפוליטיקלי קורקט היה רמז מנהל ערבי צחוקים ושעשועים וערבי בינגו, שבהם נהג להעלות לבמה כל מיני טיפוסים מהקהל ולצחוק עליהם לקול תשואות הצופים, כולל הסרת בגדים של המתמודדות והמתמודדים.
לא כולם אהבו את סוג ההומור הזה וכינו אותו “נחות", אבל עם ההצלחה היה קשה להתווכח. לאחרונה, אחרי ששחה בבריכת כפר המכביה כהרגלו, עלה רמז על האופנוע שלו ונפצע על ידי רכב שניסה לתפוס חניה ופגע בו בעוצמה. כתוצאה מכך ספג רמז פגיעות בצד השמאלי של כל גופו, כולל שברים בכתף ובאגן. הוא נותח ועבר לשיקום בבית החולים רעות.
רמז, יש לך עבורנו בשורות טובות?
״אני משתקם, אין לי ברירה. אני לא רגיל לדברים כאלה. זה כבר חודש, ואני מקווה לחזור לשגרה עוד עשרה ימים גג. אני יושב על כיסא גלגלים, אבל לא מרותק אליו. אני אוהב להיות לבד״.
איפה אשתך?
״מגיעה, לפחות פעם ביום. הבן שלי בא במיוחד מארצות הברית ויהיה כאן עד יום ראשון הבא״.
כל השנים התפרנסת מבידור?
״כל החיים. מעל 60 שנה אני מבדר ובגדול. אני בן 86, אני שוחה כמעט שני קילומטרים ביום״.
אפשר בדיחה לאור המצב?
״בן אדם בא לרופא עם האצבע, מראה לו אותה. אומר שהוא לא יודע מה לעשות, אני נוגע בברך ויש לי כאבי תופת, נוגע בראש - כאבי תופת. נוגע ביד השנייה - משתגע מכאבים, מה לעשות? הרופא מסתכל ואומר ‘אני מצטער להגיד לך, יש לך שבר באצבע'. בדיחה לא גסה וטובה".
באמת הייתה ביקורת על סוג ההומור שלך.
“אני לא הייתי הכי גס. בתקופה שלי היה מאיר רמז והגשש. אחר כך באו דודו טופז ויהודה ברקן, למדו מה לעשות. אני מעל 18 שנה הייתי במועדון נובמבר ביפו. מאות אנשים בשישי ואין מקום להיכנס. מה שאני עשיתי אז, היום אי אפשר לעשות. מהקורונה הפסקתי להופיע״.
איזה בדרן אתה הכי אוהב, נכון לעכשיו?
״סגנון הבדרנים היום הוא יותר סטנד־אפ כזה של חצי שעה. המופע שלי היה בסדר גודל של ארבע שעות. אליי הייתי מצרף כל פעם אומן אחר, למשל דודו דותן ז"ל. הדי־ג׳יי שעשה את המוזיקה אצלי זה יגאל שילון, למעלה מ־15 שנה. אחר כך עבדתי קצת ב'פספוסים' עם יצפאן. היום, לא נעים לי להגיד לך מי, אני לא יודע. כולם טובים, כל אחד והתקופה שלו. לדעתי, אדיר מילר הוא טוב, והוא גם בסגנון שלי. הסגנון שלי היה שלא אני הבדרן, אלא הקהל עצמו. אנשים הפכו את העולם כדי לקבל פרס, אנשים בלי שאני רוצה היו מתפשטים. היום לא היה קורה דבר כזה בעולם, שעושים הכל כדי לככב בטלוויזיה".
