הפרק ששודר אמש התמקד בדמות אחת בלבד ארז איסקוב. הוא הפך למוקד בעייתי שסביבו נבנה כל הקונפליקט בבית. הפורמט מציג אותו באופן ברור: שתלטן, חד־צדדי, מתנהל בכוח ויוצר אווירה של פחד. הסיבה? הוא לא מנהל, אלא מכתיב. הוא לא מציע, אלא גוזר החלטות. והדיירים? נגררים אחריו.

האח הגדול מבקש מהדיירים להתחלק לשלוש קבוצת ומבשר שרק אחת תזכה בטיפול מפנק. אלא שההחלטה מי יקבל את הפינוק מתבצעת בכוחניות בוטה של איסקוב, שמוביל את הקבוצה שהוא חושב שמגיע לה. מבלי להשאיר מקום לשום קול אחר. תרצה, יובל ושני מקבלות את הפינוק. אלאיה מרגישה שהיא נותרת מאוחר ולא נלקחת כאופציה.

התגובה שלה לא מאחרת לבוא, היא מתפרקת בבכי מול האח הגדול, אחר כך – מוגרבי, שאול ודרור שלושתם מצטרפים לשיח של התפכחות. הם מודים שלא לקחו אותה בחשבון, ומבינים שזה חלק מהדינמיקה שנוצרה סביב שליטתו של איסקוב. אפילו מוגרבי, שהיה הצמוד הקבוע של איסקוב, מתחיל להרחיק את עצמו.

השיא מגיע בדיון על קפה: יובל מציע לרכוש פחות “שלוקים” כדי להשאיר יותר כסף לקפה, אך איסקוב מתפרץ עליו ועל שאול. לא מאפשר שיח. לא נותן לדעה אחרת להתקיים. מבחינתו תהיה החלטה אחת, והיא שלו. הוא קורא לזה דמוקרטיה, אבל בדמוקרטיה מתחשבים גם במיעוט, השיטה של ארז נקראת ״הכרעת רוב״.

מכאן, ההתנהלות רק מדרדרת. תרצה מביעה דעה, והוא צורח עליה שהיא לא מעניינת. התגובה שלו אלימה מילולית. תרצה, כמו שהתרגלנו לראות, סופגת. יובל מבין מה קורה: איסקוב הכניס את תרצה לדפוס שבו היא מקבלת ממנו יחס רע וסולחת שוב ושוב – זו מערכת יחסים כוחנית.

ואז מגיעה שלקה. בפעם הראשונה היא אומרת לו בעדינות שהוא מגזים עם תרצה. הוא כמובן מתהפך גם עליה. מתחיל לתקוף, להקטין, לבלבל. היא מוצאת את עצמה בוכה, מרגישה אשמה, והוא בשלו: שולט ברגשות של אחרים דרך הפחדה. זה לא מנהיג זה דיקטטור.

גם שיחה שקטה עם שני, שנראתה בתחילה כאמפתית, מדגישה את אותו דפוס: היא אומרת לו שהוא מוביל – ולכן עליו לקחת אחריות. איסקוב שומע, אבל האם הוא מקשיב?

בסיום, הוא גם מתנבא שתהיה הדחה, ואכן יש. ואז תרצה מציינת שגם היא מרגישה שהולך לקרות משהו גדול, איסקוב מיד מבטל, משתיק, צורח. הפער בין איך שהוא מדבר לבין איך שהוא מאפשר לאחרים לדבר מבהיר היטב מי הוא באמת.

ומה עם הדיירים החדשים?
אל תוך הסערה הזו נכנסים חמישה דיירים חדשים. המטרה שלהם ברורה לייצר קונפליקטים, רומנים חדשים, ואולי אפילו לאזן את הכוח. אלא שהשאלה היא האם הליהוקים באמת יחזיקו.

מושיקו מגיע עם סיפור חיים קשה של ילדות רעבה, הפרעת אכילה והשמנה. בצבא הורו לו לרדת במשקל והוא הצליח. ברור שמנסים לחבר אותו לשלקה, ואף הוא בעצמו מציין ששם עליה עין. הבעיה? התחושה היא שזה חיבור מלאכותי. דמות כזו לא הייתה נכנסת בכניסה ראשונה, אלא רק ככרטיס כניסה זוגי עם שלקה. התחושה שלי היא שהוא לא באמת בקטע שלה והוא פשוט שיחק אותה כדי להיכנס.

יוכי – אולי הליהוק הכי חזק מבין החדשים. מנוסה כבר בריאליטי (מירוץ למיליון), בת 34, גרושה עם שלושה ילדים, בזוגיות עם גבר מבוגר ממנה ב־28 שנה. מביאה סיפור מעניין, עם פוטנציאל לחבר או לפרק. היא מציינת שתסתדר עם תרצה ופחות עם אלאיה ושני. יש לה ביטחון, קילומטרז’ והיא יכולה להשתלב.

רועי מבקר סדרתי. אומר שיש לו מה להגיד על כולם: איסקוב מעצבן, תרצה סמרטוט, אלאיה שוויצרית. אבל מעבר לכך? אין בו יותר מדי. כרגע לא תפס, אבל אולי יתפתח.

שירן – מספרת שהיא “רובין הוד של נשים” – בודקת אם בני זוג בוגדים על ידי כך שהיא מתחילה איתם. הסיפור עם נתנאל, שהתחיל איתה מחוץ לבית ואז הסיר עוקב, עשוי להוות חיבור. אבל האופן שבו היא מציגה את עצמה משדר סתימות. נראה שהיא תסתבך עם אלאיה או לפחות ככה. היא טוענת.

שון מגיע עם סיפור אישי קשה: אבא שנטש, שירות מילואים ממושך, ועין על תרצה. מצהיר שהוא “הולך לקחת את מקומו של איסקוב”, מה שעשוי להפוך אותו לדמות משמעותית אם יצליח לעמוד בזה.

ולקינוח: מחר תיכנס גם האקסית של יובל. כלומר, דרמה מובטחת. אני אישית חושב שעדיף לגייס לכניסה השנייה דיירים שהיו ראויים להיכנס גם לכניסה הראשונה - כאלה מעניינים באמת. ולא סתם אנשים חצי כוח, בגלל שיש להם איזה קשר כזה או אחר למתמודד בבית - אלו לרבו מתאדים מהר מאוד.