בכל עונה של "האח הגדול" נראה שהווליום בבית רק הולך ועולה. צרחות, ויכוחים קולניים, ועישון בלתי פוסק הם כבר לא חריגים: הם הפכו לנורמה. אבל העונה הנוכחית שברה שיאים: דיירים רבים סובלים מצרידות חמורה הנשמעת היטב במיוחד אצל שלי "שלקה" סנדרוב שנוהגת לפרוץ בצרחות אינטנסיביות מדי יום, לצד תרצה כהן, ארז מוגרבי, יוכי אפוליאון, ורבים אחרים.
מאחורי התופעה הזו עומדת סכנה רפואית של ממש, שאינה מסתכמת רק בבעיה אסתטית או קולית אלא גם בפגיעה גופנית חמורה במיתרי הקול, שעלולה להסתיים באובדן דיבור.
"הצרחות בבית האח הגדול פוצעות את מיתרי הקול", מסבירה פרופ' חגית שופל, מומחית לכירורגיית אף אוזן גרון מבית החולים בילינסון. "הבעיה מתחילה בצעקות החוזרות ונשנות, שבהן נגרם לחץ עצום על מיתרי הקול. זה כמו להכות שוב ושוב בגיטרה עד שהמיתר נקרע, רק שבמקרה הזה מדובר ברקמה חיה ועדינה מאוד".
פרופ' שופל מדגישה כי הפגיעה מתחזקת כאשר לדיבור הרם מתווסף גם עישון אינטנסיבי, כפי שקורה בבית האח. "העישון גורם לדלקת כרונית ויובש של מיתרי הקול, והם רוטטים פחות טוב, פגיעים יותר, ורגישים לכל עומס. כך שנוצר מצב שבו כל צעקה הופכת למכה ישירה על רקמה שכבר סובלת מדלקת או יובש".
מיתרי הקול הם זוג רקמות רכות שמתקרבות זו לזו כאשר אנו מדברים, ויוצרות קול באמצעות רטט. אך כאשר אדם צועק או מדבר בעוצמה חזקה לאורך זמן, נוצרת פגיעה ממשית בכלי הדם הקטנים שבתוך המיתרים, ולעיתים אפילו דימום. "פציעה כזו יכולה להתרחש אפילו מצרחה אחת", אומרת פרופ' שופל. "אם הדימום לא נספג ונמשכת השימושיות הקולית, עלול להיווצר שם פוליפ, גידול שפיר שגורם לצרידות קבועה ולעיתים מצריך ניתוח".
אחד הגורמים המחמירים את הנזקים למיתרי הקול בבית האח הגדול הוא העישון האינטנסיבי, שהפך למראה שכיח על המסך. רבים מהדיירים, בהם שלי "שלקה", תרצה, מוגרבי ויוכי נצפים כשהם מעשנים סיגריות בשרשרת, לעיתים תוך כדי ויכוח צורם או צעקות בלתי פוסקות. "עישון פוגע באופן ישיר במיתרי הקול", מדגישה פרופ' שופל, "העשן מייבש את הרירית העדינה שמכסה את המיתרים, גורם לדלקות חוזרות, מצמצם את איכות הרטט של המיתרים ופוגע בגמישותם. כאשר מוסיפים לכך גם את הצעקות, הנזק מוכפל ואף משולש".
לדבריה, רעלני הסיגריות פוגעים לא רק ברקמה המקומית אלא גם ביכולת ההתחדשות של המיתרים. במקרים רבים, מי שמעשן כבד וסובל מצרידות מתמשכת, יזדקק לטיפול רפואי ואף כירורגי, במיוחד כאשר מדובר במאמץ קולי כרוני בשילוב עם חשיפה תמידית לעשן.
הבעיה אינה ייחודית רק לבית "האח הגדול", אך היא משקפת תופעה רחבה יותר בתרבות הישראלית. "אנחנו עם קולני מטבעו", אומרת שופל, "אבל זה מגיע עם מחיר. בישראל אני רואה יותר פוליפים מדממים מאשר במדינות אחרות, פשוט כי התרבות שלנו מעודדת הרמת קול. לאנשים שנפגעו קשה, קשה אפילו לספר סיפור לילד לפני השינה. הדיבור הופך למאמץ כל כך גדול וכואב, שהם פשוט מוותרים עליו".
פרופ' שופל עצמה מטפלת מדי שבוע בכעשרה מקרים חדשים של פציעות מיתרי קול. "זו לא תופעה נדירה", היא אומרת, "ובעיקר מטרידה כשמדובר באנשים שמסתמכים על הקול ככלי עבודה, מורים, שחקנים, זמרים, מנחים. אבל גם אנשים רגילים סובלים מכך, בעיקר כשאין מודעות לסכנה".
אז מה עושים? לדבריה, מניעה היא המפתח: הפחתת עוצמת הדיבור, שתייה מרובה של מים, הימנעות מעישון, ואפילו תרגול טכניקות נשימה נכונות כדי להפיק קול בעוצמה מבלי לפגוע במיתרים. "אפשר בהחלט לדבר חזק מבלי לצרוח, אם יודעים איך", היא מסכמת.
המסר של פרופ' שופל ברור: "צרידות היא לא רק מטרד, היא סימן אזהרה. מי שסובל ממנה למעלה משבועיים חייב להיבדק, במיוחד אם הקול חשוב לו. ולדיירי האח הגדול? אולי הגיע הזמן לעשן ולצרוח פחות, להקשיב יותר ולשמור על מיתרי הקול".
