משפטים לא ברורים, היגוי עם ניחוח צרפתי, וכינוי שניתן לה על ידי שותפיה לבית : "או"ם". תרצה כהן, שגדלה בבית אמריקאי, נחשפה לצרפתית ושירתה כקצינה לוחצת בלוגיסטיקה, מציגה תופעה לשונית יוצאת דופן. דבריה לעיתים נשמעים כמו אוסף מילים לא קשור, אך מאחוריהם עשויות לעמוד סיבות מגוונות - החל מרקע רב-לשוני ועד הפרעות שפה מוכרות.
תרצה בת ה-23 נולדה להורים אמריקאים, גדלה בעברית אך לצד אנגלית, ואף שהתה בסביבה דוברת צרפתית. כאשר שפה אינה מתבססת כשפת אם מלאה, קל למצוא עקבות של שפות אחרות בתוך הדיבור. משפטים עשויים להיבנות במבנים שאינם טבעיים בעברית, מילים נאמרות עם הטיה זרה, ובמיוחד בלחץ - נוצרת תחושה שהדוברת מתקשה להתנסח. אצל תרצה, השילוב הזה בולט מאוד, ומסביר חלק מהמבוכה שהיא יוצרת סביב שולחן הדיונים בבית.
@bigbrother2025_ שלקה על תרצה: תגידי את הדברים כמו שהם הדר: היא לא מובנת #האחהגדול #שלקה #תרצהכהן #האחהגדול ♬ צליל מקורי - Bigbrother25_
ריבוי שפות אמנם מפתח גמישות מחשבתית, אך גם דורש מהמוח תרגום מתמיד. מול מצלמות ותחת מתח חברתי, תרצה אולי מתקשה לנסח מחשבות בשפה שנייה, וכך יוצאות אמירות שמרגישות מבולבלות. מה שנשמע "לא ברור" יכול להיות תוצאה טבעית של חיים רב-לשוניים.
מחקרים מצביעים על כך שרב-לשוניות יכולה לגרום לעיכובים קטנים בשליפת מילים או חוסר שטף, בייחוד במצבי לחץ. במילים אחרות, ייתכן שהדיבור של תרצה איננו לקוי אלא פשוט תוצאה של סביבה לשונית מורכבת.
הפרעת שפה התפתחותית
ישנה אפשרות שמקרים כמו שמדגימה תרצה מבטאים הפרעת שפה התפתחותית. זוהי תופעה שבה המוח מתקשה לבנות משפטים קוהרנטיים, לשמור על רצף הגיוני או לבחור את המילים המדויקות. הדיבור אמנם נשמע טבעי, אך התוכן מתפזר. כאשר היא מנסה להסביר רעיון מורכב, יוצאת שורה של מילים ללא מבנה ברור - תיאור שמתאים לדברים ששמענו בבית האח הגדול.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
דיירים אחרים ציינו לא פעם שהם "לא מצליחים להבין מה היא רוצה לומר". תחושה זו מתיישבת היטב עם מאפיינים של הפרעת שפה, שבה המסר נשאר ברור רק לדוברת עצמה. הכינוי "או"ם" אולי ניתן בהומור, אך למעשה מתאר מציאות של בלבול קבוע.
חשוב להבין שהפרעת שפה אינה קשורה לאינטליגנציה. אנשים רבים עם הפרעה זו מתפקדים היטב בתחומים אחרים, אך מתקשים לתרגם מחשבות למילים מסודרות. ייתכן שתרצה שייכת לקבוצה הזו, ולכן דבריה נשמעים לעיתים תלושים.
דיספרקסיה מילולית ודיסנומיה
אפשרות נוספת היא דיספרקסיה מילולית: מצב שבו הדוברת מתקשה לתכנן ולבצע את תנועות הפה המדויקות הנחוצות לדיבור. ההיגוי יוצא לעיתים עקום, ונתפס כהשפעה זרה. אצל תרצה הדבר עשוי להסביר את ההיגוי שנשמע לעיתים צרפתי.
דיסנומיה היא תופעה אחרת: קושי בשליפת מילים. הדוברת יודעת בדיוק מה היא רוצה לומר, אך המילה הנכונה לא עולה. במקום זאת היא מוצאת מילה חלופית או בונה משפט עוקף. התוצאה יכולה להישמע כמו בליל של מילים לא קשורות, גם אם המחשבה מאחוריה ברורה.
במקרים כאלו, מה שנשמע לנו "משפט מומצא" עשוי להיות למעשה תוצר של מאבק פנימי לשלוף את המילה המדויקת. משפטה המפורסם של תרצה - "תמיד יבוא מישהו אחר שיביא מים" - יכול לשקף קושי למצוא ניסוח פשוט יותר, ובמקביל להיחקק כסלוגן יצירתי.
הפרעות חשיבה וקוהרנטיות
במקרים מסוימים, חוסר קוהרנטיות בדיבור נובע מהפרעות חשיבה. אנשים עם הפרעת קשב חמורה, חרדה או מצבים פסיכיאטריים מורכבים יותר, נוטים לדבר במשפטים קצרים, קטועים ולעיתים חסרי קשר. עם זאת, בתצפית על תרצה קשה לומר שזה המצב.
ברור שהדיבור שלה אינו נובע כמובן מהפרעה פסיכיאטרית או נוירולוגית, אלא משילוב בין שפה שנייה, לחץ, ואופי אישי. גם אנשים ללא ליקוי רפואי נוטים לאבד את רצף המחשבה כשהם נתונים בלחץ מתמשך, ובבית מצולם 24/7 הקושי מתעצם. לכן סביר יותר שהמקור הוא לשוני-רגשי ולא מחלה פסיכיאטרית. ועדיין, הבלבול שהיא מעוררת נותן תחושה של "דיבור לא מסודר", גם אם בפועל מדובר בסגנון אישי.
השפעת הסביבה בה גדלה
מעבר לאפשרויות הרפואיות, חשוב לזכור את ההקשר התרבותי והמשפחתי. תרצה גדלה בבית דובר אנגלית, בסביבה שנגעה גם בצרפתית. במצב כזה, מאגר המילים בעברית עלול להישאר מוגבל יחסית, והשפה נבנית "מלמעלה", דרך בית-הספר או החברה, ולא מהמשפחה. התוצאה היא עברית פחות עשירה, מה שמקשה על חיבור משפטים קוהרנטיים.
כאשר מאגר המילים מצומצם, הדוברת נאלצת לאלתר תוך כדי דיבור. משפטים יוצאים לא אחידים, ולעיתים מורכבים ממילים חלקיות או מביטויים שצוטטו משפות אחרות. זה יכול להסביר מדוע תרצה נשמעת כאילו היא "ממציאה" ביטויים חדשים, אף שבעצם היא ממלאת פערים לשוניים. בנוסף, השוואה תמידית בין האנגלית השוטפת שלה לעברית הדלה יחסית עלולה להגביר תחושת תסכול. מול קהל, ובמיוחד בסביבה תחרותית כמו האח הגדול, התחושה הזו רק מתחדדת והופכת את הדיבור לפחות ברור.
בסופו של דבר, ייתכן שכל הסיפור אינו רפואי כלל. יש אנשים שפשוט מתנסחים באופן ציורי, מערבבים ביטויים ומייצרים שפה אישית. תרצה אולי לא מתכוונת לכך, אך הדיבור שלה הפך לחלק מהמותג שלה בתכנית.
משפטיה הלא שגרתיים הפכו לסלוגנים, וכמה מהם אף זכו לפרשנויות חברתיות ופמיניסטיות. אמירתה "אל תגיד לי לתת גז אני לא אחת החבר'ה שלך מהשכונה" נתפסה מחוץ לבית כהצהרה ברורה נגד יחס מזלזל לנשים והציבה אותה כסמל לעמידה עצמאית.
ייתכן שבסופו של דבר, תרצה לא סובלת מהפרעת שפה כלל, אלא פשוט מביאה אופי אחר, דיבור פחות שגרתי, מחסור בעושר לשוני בעברית וקושי לשוני, חרף אלה היא מצליחה להפוך חולשה לכוח תרבותי. מה שנראה כחוסר בהירות הפך אותה לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות של העונה.
