עוד שבוע תסתיים עונת "האח הגדול", בין המוצלחות של רשת 13 ששימשה מקפצת רייטינג משמעותית, עם אחד המועמדים לניצחון: ארז איסקוב, דמות בולטת מאוד בבית, אך גם בעייתית. ההתנהגות שלו, שלדברי רבים ברשתות החברתיות מתאפיינת באגו נפוח, פלרטטנות לא מחייבת ויחס מתנשא כלפי נשים ודיירים אחרים, עוררה לא רק סערה אלא גם שאלה עמוקה יותר: האם מדובר רק באישיות צבעונית או שיש כאן סממנים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית?
צפו: פודקאסט הפרעות אישיות
איסקוב, בן 28 מאור עקיבא, רווק וכדורגלן לשעבר ששיחק במספר קבוצות בליגת העל ואף היה קפטן נבחרת הנוער של ישראל, נכנס לבית "האח הגדול" עם תדמית של שובר לבבות. כבר מתחילת העונה בלט בפלרטטנות כלפי דיירות הבית, ביניהן תרצה כהן ושלי אלמקייס "שלקה", שהפגינו כלפיו רגשות עזים. איסקוב מצדו שידר חיבה, נגע, קרץ ומשך בחוטים, אך הדגיש שאינו מאוהב באף אחת. רבים טענו כי הוא הפגין אטימות, נהנה מתשומת הלב והשתמש בה לטובתו בלבד.
במהלך העונה הוא עורר סערות נוספות בעקבות אמירות בעייתיות. בין היתר צוטט כשהוא מתייחס לדיירת חדשה במילים "הכי טוב לגדל ילדה, זה מר גמיש, אתה יכול לסדר אותה כמו שאתה רוצה", ובהמשך הוסיף "בוסר ורגישות זה שילוב מעולה, אתה יכול לגבש אישה". הדברים נתפסו כהחפצה גסה, עוררו את זעמה של שדולת הנשים ואף גררו כותרות ביקורתיות בתקשורת. גם התנהלותו מול דיירים אחרים, שכללה צעקות, קטיעת דיבור והתנשאות, חיזקה את התחושה שמדובר בדמות אגוצנטרית שמתקשה לגלות אמפתיה.
התגובות ברשת לא איחרו לבוא: גולשים כינו אותו "נרקיסיסט קלאסי", "כוחני" ו"בריוני". עבור רבים, ארז הפך לדוגמה חיה לאדם שאינו רואה את האחר אלא את עצמו בלבד. כאן נכנס המונח הפסיכיאטרי לשיח הציבורי, כששאלה מרכזית נותרה פתוחה: האם מדובר בתכונות אישיות רגילות של אדם תחרותי ומוחצן, או בהפרעה נפשית של ממש?
כדי לענות על כך יש להבין תחילה מהן בכלל הפרעות אישיות. מדובר בקבוצת מצבים פסיכיאטריים שבהם הדפוסים המחשבתיים וההתנהגותיים של האדם נוקשים וקבועים לאורך זמן, וגורמים לקשיים ניכרים במערכות יחסים, בעבודה ובחיי היומיום. להבדיל מהפרעות מצב רוח כמו דיכאון או חרדה, שאופייניות להתפרצויות או לתקופות מסוימות, הפרעות אישיות משתרעות על פני כל מהלך החיים. הן נחשבות חלק בלתי נפרד ממבנה האישיות של האדם, ולכן קשות יותר לטיפול ולשינוי.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אחת המוכרות והשנויות במחלוקת בקבוצה זו. היא מאופיינת בתחושת חשיבות עצמית מופרזת, צורך מתמיד בהערצה וחוסר אמפתיה כלפי הזולת. מי שלוקה בהפרעה נוטה להאמין שהוא מיוחד, להשתמש באנשים אחרים להשגת מטרותיו, ולהתקשות לזהות את רגשותיהם של הסובבים אותו. מאחורי התדמית הבטוחה והכוחנית מסתתר פעמים רבות ביטחון עצמי שברירי מאוד, שנפגע בקלות. האבחנה נעשית רק כאשר לפחות חמישה מהקריטריונים הקליניים מתקיימים בעקביות, ובכללם פנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת, תחושת זכאות ליחס מיוחד והתנהגות מתנשאת או יהירה.
הסיבות להפרעה אינן חד משמעיות. מחקרים מצביעים על שילוב בין נטייה גנטית לבין השפעות סביבתיות, כמו חוויות ילדות של הערצה מוגזמת מצד אחד או ביקורת קשה מצד אחר. גם מסגרות שבהן הילד נתפס ככוכב, למשל בזכות כישרון ספורטיבי או אומנותי, עלולות לחזק תחושת ייחודיות שמובילה לקשיים בהמשך החיים.
הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מורכב וממושך. הכלי המרכזי הוא פסיכותרפיה, שבמסגרתה המטופל לומד להכיר את דפוסיו ולפתח מודעות ואמפתיה כלפי אחרים. בטיפול פסיכודינמי נעשית חקירה של חוויות הילדות והשלכותיהן, בעוד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתמקד באתגר האמונות המעוותות ותרגול מיומנויות חברתיות. תרופות אינן מרפאות את ההפרעה עצמה, אך לעיתים ניתנות נוגדי דיכאון או חרדה כאשר קיימת תחלואה נלווית. לצד הקשיים, חשוב לציין כי אנשים עם ההפרעה יכולים לפתח קשרים זוגיים וחברתיים יציבים יותר, אם כי הדבר מצריך מוטיבציה גבוהה ומעורבות מתמשכת בטיפול. עבור הסביבה, המשמעות היא ללמוד להציב גבולות ברורים ולא לנסות לשנות את האדם בכוח.
במקרה של איסקוב, גם אם הציבור ממהר להדביק לו תוויות, חשוב לזכור שהפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אבחנה פסיכיאטרית מורכבת שנעשית רק לאחר הערכה קלינית מעמיקה. הופעתו בבית "האח הגדול" הפכה אותו לדמות שמסמלת את הוויכוח על הגבול המטושטש בין אגו בריא לבין דפוסי אישיות פתולוגיים, והעלתה את המושג "נרקיסיזם" למרכז השיח הציבורי. משיחות שערכנו עם מספר מומחים לפסיכיאטריה לאורך העונה, אפשר להעריך שאיסקוב אינו עומד בקריטריונים הפסיכיאטריים המלאים של ההפרעה, אלא מציג סתם אגו מנופח ותכונות שמרמזות יותר על קשיים רגשיים וחסכים אישיותיים מאשר על אבחנה קלינית.
