סטטיק משחרר את הסינגל החדש שלו, "Mandem" - אבל רגע לפני שמדברים על הביט, הקליפ או הרמיזות האישיות, השאלה האמיתית היא: מה זה Mandem?
באנגלית רחוב לונדונית מדובר בסלנג ל"חבר’ה", "חבורה", ולעיתים גם כינוי כללי לגברים. מונח שמגיע מהתרבות האורבנית הבריטית ומסמל קולקטיב גברי - אגו, סטייל, כוח ותחרות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
נראה כי סטטיק מציג גרסה יותר בוגרת שלו והשיר החדש לא מסתפק במשמעות השטחית. הוא משחק עם המושג בין כוח ושליטה - לבין ויתור על שליטה והצהרה רגשית שמערערת את הכול.
יכול להיות שהוא פונה ל"מאנדם" כתרבות גברית שלמה. לא כדי לחזק אותה - אלא כדי לאתגר אותה. גם הדברים שלו מחזקים את הפרשנות הזו. סטטיק אמר: "מאנדם הוא על כוח, שליטה והוויתור על השליטה והכל בשביל האומנות". כלומר, ה-Mandem יכול לייצג את האגו הגברי - ואת הרגע שבו אתה בוחר לשחרר אותו.
והקליפ? מהנועזים שנראו כאן. במהלכו סטטיק כמעט ואינו מופיע "לראשונה בקליפ שלי העזתי לא להיות במרכז, לתת למוזיקה ולמסר לדבר, לשבור ציפיות ולגרום לקהל להרגיש משהו שהוא לא מצפה לו", אמר סטטיק.
מי שמובילה את הנרטיב היא חני סירקיס - אמנית רב-תחומית, רקדנית להקת בת שבע לשעבר ואמנית דראג - שמחליפה דמויות על הציר שבין גבריות, נשיות ואנדרוגיניות. רק בשוט האחרון סטטיק מצטרף אליה, בחירה מודעת שמדגישה שהפעם הרעיון עומד במרכז - לא הפרפורמר. אבל זה לא נגמר שם.
המילים עצמן עוררו לא מעט סימני שאלה. כשהוא שר: “בטלפון שלה קראתי לה אשתי” “שיצלמו אותי איתך בשביל אייטם”, "על טעות אחת שלחת אותי לדנג׳ן" זה נשמע אישי. אפילו עוקצני. אז למי הוא מתכוון? לאשתו לשעבר שרית פולק? לאהבה האחרונה שלו רונה לי שמעון?
או בכלל לאומנות שלו? שהוא מדבר על המחיר שמגיע יחד עם הפרסום והעשייה באמנות עצמה.
