הפרידה המתוקשרת של איש הנדל"ן עידו חג'ג, מבעלי קבוצת חג'ג' ואשתו שרית, שעליה דווח בסוף השבוע האחרון בתקשורת וברשתות החברתיות, שוב הציתה את הסקרנות הציבורית סביב גירושין של זוגות מבוססים ובעלי הון. הציבור אוהב לחשוב שכשיש הרבה כסף, נכסים, חברות, נדל"ן ומוניטין, הגירושין הופכים אוטומטית למלחמה משפטית אכזרית. בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר, ולעיתים אפילו הפוכה לגמרי.
כמי שמלווה לאורך השנים הליכי גירושין, אני יכולה לומר בביטחון: גירושין באלפיון העליון לא תמיד מורכבים יותר, לפעמים הם דווקא מסודרים, שקולים וברורים יותר. הכל מתחיל ונגמר בשאלה אחת מרכזית: האם בני הזוג ידעו להסדיר את הדברים מראש.
כאשר בני זוג חותמים על הסכם ממון מסודר, מקצועי והוגן, רוב סימני השאלה המשפטיים מצטמצמים משמעותית. ההסכם קובע מראש מה שייך למי, כיצד מחלקים נכסים, מה קורה עם עסקים שנבנו לפני הקשר או במהלכו, ואיך מגנים על יציבות כלכלית של שני הצדדים. במקרים כאלה, גם אם הקשר מסתיים, יש מסגרת ברורה שמונעת כאוס מיותר.
היעדר הסדרה מראש עלול להפוך את הפרידה למאבק הרסני
לצערי, בישראל עדיין קיימת לעיתים תפיסה שגויה סביב הסכמי ממון. אנשים רואים בהם חוסר רומנטיקה או חוסר אמון. אבל המציאות המשפטית והאנושית מלמדת בדיוק להפך. הסכם ממון הוא לא מסמך שמנבא גירושין, אלא כלי שמאפשר לזוג להיכנס לנישואים מתוך בגרות, אחריות ושקיפות. במיוחד כאשר מדובר בזוגות בעלי הון, בעלי חברות, נכסים או קריירות ציבוריות, היעדר הסדרה מראש עלול להפוך את הפרידה למאבק הרסני, כזה שפוגע לא רק בכסף אלא גם בילדים, במשפחה המורחבת ובמוניטין של הצדדים.
מעבר לצד המשפטי, יש כאן גם מסר אנושי חשוב מאוד. בתוך כל הכותרות, הרכילות והדיונים ברשת, אני דווקא מצאתי נקודת אור בהתנהלות של עידו, שבחר לעזוב את הבית ולאפשר לילדים ולשרית להישאר במרחב המוכר והיציב שלהם בתקופה כל כך מטלטלת.זו החלטה שלא תמיד מקבלת מספיק מקום בשיח הציבורי, אבל מבחינה הורית ורגשית יש לה משמעות עצומה. ילדים שעוברים גירושין חווים ממילא טלטלה רגשית לא פשוטה. כאשר לפחות הבית, החדר, השגרה והמסגרת נשארים יציבים, זה מעניק להם עוגן בתוך הכאוס.
גם באלפיון העליון - גירושים הם קודם כל משבר אנושי
לא פעם אני פוגשת הורים שנכנסים למאבקי אגו סביב הבית, הרכוש או השליטה, ושוכחים שהילדים נמצאים במרכז האירוע. דווקא ברגעים כאלה נבחנת היכולת של בני הזוג להישאר הורים אחראים גם כשהם כבר לא בני זוג. חשוב להבין שגם באלפיון העליון, עם כל העושר והזוהר, גירושין הם קודם כול משבר אנושי. כסף לא מונע כאב, אכזבה או פירוק של משפחה. לפעמים הוא אפילו מעצים את המתח סביב שליטה, כוח ותדמית ציבורית.
אבל בדיוק בגלל זה, אני מאמינה שהדרך שבה מתנהלים ברגעים הללו היא זו שקובעת את העתיד של המשפחה ביום שאחרי. לא הכותרות, לא הטוקבקים ולא הרכילות, אלא השאלה האם בני הזוג מצליחים לשמור על כבוד הדדי, על אחריות הורית ועל גבולות נכונים גם בתוך משבר. הציבור נחשף בדרך כלל רק לדרמות הגדולות, אבל מאחורי הקלעים יש גם מקרים אחרים. יש זוגות שמבינים שלא חייבים להרוס אחד את השנייה כדי להיפרד. שיש דרך לנהל גירושין בצורה חכמה, רגועה ומכבדת יותר.
בסופו של דבר, גירושין מוצלחים לא נמדדים רק בכמה כסף קיבל כל צד, אלא בעיקר בשאלה איזה מחיר רגשי שילמו הילדים בדרך. שם נמצא המבחן האמיתי.
