בעוד מעיין אדם מדווחת על כל פיפס בחייה האישיים ברשתות החברתיות ועל תהליך הקפאת ביציות שעברה, כוכבת "חתונמי", הגר משה, רופאה במקצועה, שמצאה אהבה עם ניר פור בריאליטי, עברה בדיוק את אותו תהליך לפני ארבע שנים.
משה שיתפה היום (רביעי) לראשונה את התהליך שעברה בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות ועל החלק הקשה בקבלת ההחלטה. "האמת שאני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב על זה. אבל ברשותכם אני לא אתייחס לחלק הטכני של התהליך. מלבד העובדה שהוא משתנה מאחת לאחת ושאני רוצה להשאיר את הפרוטוקולים לגניקולוגים, אני בכנות חושבת שזה החלק הקל, החלק שבו את על אוטומט", כתבה הגר.
סוף סוף זה קרה: הצעד המחייב של ניר והגר - לחצו כאן.
"אומרים לך באופן מאוד ברור מה להזריק ובאיזה שעה ומתי לחזור לעוד בדיקות דם ולאולטרה סאונד ואת פשוט מבצעת. אין לך שליטה על איך שהגוף שלך יגיב וזה באמת השלב לשחרר ולהאמין בגוף שלך, ברופא שבחרת ובדרך שלך. החלק שלי היה מאוד קשה היה לקבל את ההחלטה שאני יוצאת לדרך הזו".
המשבר והטעות הגדולה שלי: הגר משה חושפת מה קרה כשהמצלמות כבו - לחצו כאן.
עוד הוסיפה ושיתפה כוכבת "חתונה ממבט ראשון": "לקח לי יותר משנתיים מהרגע שהייתי פעם ראשונה אצל הרופא שלי במשרד ועד שחזרתי אליו עם החלטה להתחיל (אחד הרופאים המדהימים). שנתיים שבהם ניסיתי להדחיק ולקוות שתיכף אכיר את הבחור שלי ונצעד יחד לעבר החופה וההורות, שנתיים של שכנוע עצמי שאני עוד לא שם, שנתיים של סרטים שהרצתי בראש על המשמעות של זה ועל החיים שאני דנה את עצמי אליהם ברגע שאקפיא ביציות. הרי זה ברור שאני אביא ילד לבד, זה ברור שאני מוותרת על זוגיות. הפחדים שלי נהלו אותי, האקסיומות שהיו לי בראש נהלו אותי".
"איך אפשר לאחל דבר כזה?": הגר משה חושפת את ההודעה הקשה שקיבלה - לחצו כאן.
"בשלב מסוים התעייפתי, פשוט התעייפתי מלחשוב על זה, מלדבר על זה, והחלטתי שהדבר שהכי ישחרר אותי יהיה פשוט לגמור עם זה. וזהו.
זה לא שהפחדים נעלמו, אבל הצלחתי ליישר למציאות מבט. הייתי בת 37, באמצע לימודי רפואה במסלול סופר תובעני, במקביל לעבודה במשרה מלאה. איפה אני ואיפה זוגיות, איפה אני ואיפה הורות. פתאום נפל איזה אסימון שאני לוקחת את המושכות לידיים שלי, שאני לוקחת אחריות על הבחירות שלי ועומדת מאחוריהן".
"הבנתי שהפחדים שלי תמיד יהיו שם אבל אני לא יכולה לתת להם לנהל את חיי. אני עשיתי את ההליך הזה לראשונה לפני 4 שנים כמעט, וברגע שהתעוררתי מהרדמה הבנתי כמה זה היה נכון. לא כי זה מאפשר לי להיות שאננה, ממש לא, כי זה נותן כוח, זה פותח עוד דלת, זה שם את המציאות על השולחן. אז לכל הבנות שמתלבטות שם אין לי איזה מסקנה חד משמעית בשבילכן, כל אחת ומה שנכון לה. אני רק יכולה לבקש שלא תתנו לפחדים שלכן לנהל אתכן, שתנסו לקבל החלטה ממקום מחושב, ממקום חזק, שתאמינו שדברים יסתדרו כמו שאתן מאחלות לעצמכן, ושאתן באמת ובתמים יכולות לעשות הכל".
