יש רגעים שבהם החיים מתערבבים, שמחה גדולה לצד כאב בלתי נתפס. עבור השחקנית זוכת האוסקר ניקול קידמן, זה קרה בדיוק בשיא. רגע לפני שעלתה לבמה לקבל פרס שחקנית ראשית בפסטיבל ונציה על תפקידה בסרט "Babygirl", הגיעה הבשורה ששינתה הכול: אמה הלכה לעולמה.
בראיון חשוף במסגרת HISTORYTalks 2026, קידמן חזרה לאותו לילה מטלטל ומשחזרת בכנות את מה שעבר עליה. “הייתי רגע לפני עלייה לבמה - ואז גיליתי שאמא שלי מתה. חזרתי לחדר, נכנסתי למיטה והייתי שבורה לגמרי”, סיפרה. במקום רגע של שיא מקצועי, היא מצאה את עצמה לבד, הרחק מהמשפחה, מנסה לעכל את האובדן.
View this post on Instagram
לדבריה, אמה, ג’אנל, הייתה חלק בלתי נפרד מחייה, והרעיון להמשיך בלעדיה היה כמעט בלתי נתפס. “זה היה רגע מצמרר. לא ידעתי איך אני ממשיכה מכאן”, הודתה. גם ניסיון לעזוב מיד את ונציה לא צלח: “עליתי על סירה בדרך לשדה התעופה, ואז הבנתי שאני פשוט לא מסוגלת. חזרתי למיטה. הייתי לבד”.
אבל בתוך הכאב, קידמן מספרת גם על גילוי של כוח. “שם הבנתי עד כמה אני חזקה, שאני יכולה לשרוד כמעט הכול”, אמרה. מאז, החוויה הזו הובילה אותה גם למקום אישי יותר: רצון להפוך לדולת סוף חיים, מתוך תחושת החסר שליוותה את אמה ברגעיה האחרונים.
“הלוואי שהיה מישהו שם רק כדי להעניק נחמה”, שיתפה. רגע שמסכם אולי יותר מהכל את הפער בין הזוהר של השטיח האדום לבין המציאות האנושית שמאחוריו.
