אביבה תבורי: עד שיהודית נכנסה למשפחה של שימי, היה שלום

החיים של אביבה תבורי היו ועודם משופעים בכוכבים. זה התחיל בשימי תבורי (בעלה הראשון), נמשך בכדורגלן עופר טלקר (בעלה השני), וכעת הכוכב הגדול הוא בנה, בן-אל תבורי, שיחד עם שותפו סטטיק הפכו להצלחה מסחררת במוזיקה הישראלית. אבל רגע, זה עוד לא הכל. חוץ מלהיות אמא של בן-אל, לאחרונה עלה שמה של תבורי שוב לכותרות בעקבות הרומן של שימי עם יהודית באומן, שכבר אימצה את שם המשפחה תבורי. 
 

הרומן הזה הפך לסיפור גדול במדורי הרכילות לא רק בגלל אהבתם של השניים, אלא גם בשל הקרע שנוצר בעקבות כך בין שימי לבין ילדיו. וזה עדיין לא הכל. לסיפור האהבה של תבורי ובאומן נוסף עוד פרט פיקנטי, כשהיא גילתה שבתה, קארין, היא בעצם בתו של הזמר, שנולדה מרומן בזק שהיה ביניהם בזמנו, כשהוא היה נשוי.

כך בעצם קרה שאביבה תבורי נקלעה לטלנובלה הזו והפכה לצלע נוספת בעלילה המסעירה. בעקבות שיחת טלפון שבה נשמעה באומן אומרת לבן-אל כי לא יזכה לשיר יותר, תבורי אף העלתה מסר באינסטגרם וביקשה מבאומן לחדול ממחול השדים ולהשאיר את הילדים מחוץ למשחק. אבל למרות כל הכאב, תבורי עדיין מצליחה להתבדח על המצב. "אנחנו כל הזמן צוחקים בבית ששימי זה מניה", היא אומרת בהומור. "הנה, עכשיו בגלל כל הסיפור הזה התחילו להגיע אלי הצעות מעניינות להשתתף בתוכניות ריאליטי".
 

אז בסופו של דבר השתלם לך להתחתן עם אדם מפורסם.
"תאמיני לי, עדיף בן זוג אלמוני. גם ככה זוגיות זה דבר קשה, אז למה שעוד יותר אנשים ייכנסו לך לחיים? אני בכלל טיפוס קנאי ורכושני, וכשיש נשים מסביב, כמו שקורה לכל המפורסמים, אני לא שורדת את זה. אני אפילו לא יכולה לראות את הגבר שלי מפלרטט עם מישהי".

קילומטראז' ארוך
קצת סדר בבלגן: תבורי (43) הייתה נשואה שלוש פעמים. משימי תבורי נולדו לה שני ילדים, בן–אל (24) ובת–אל (25). מעופר טלקר נולדו שתי בנותיה טום (13 וחצי) וזואי (11 וחצי). מבעלה השלישי אבי פרידמן (שהיה צעיר ממנה בכמה שנים) היא התגרשה ללא ילדים משותפים. בתקופה האחרונה היא מנהלת זוגיות עם ערן ברנע (47, גרוש ואב לילדים). 

במשך שנים תבורי עוסקת בייבוא בגדים. כיום היא עושה זאת יחד עם בן זוגה ("אפילו בן–אל לובש את הבגדים האלה, ואז זה נהיה טרנד"). לאחרונה היא החליטה למנף את ניסיונה בתחום הזוגיות ובעוד כחודשיים תתחיל ללמוד קואוצ'ינג. המטרה היא להתמקד באימונים אישיים בתחום הזוגיות. "יש לי קילומטראז' בזה", היא צוחקת, "וחוץ מזה, אני אדם עם אינטואיציות מאוד בריאות. כל פעם אני מוצאת את עצמי מייעצת לחברות שלי בתחום הזוגיות. תשמעי, הייתי במלא מצבים בזוגיות, היו לי 'מורים טובים', וזו גם חוכמת חיים ואינטליגנציה רגשית. אני מייעצת לכולן, טובה בשביל כולן, חוץ מלעצמי. הסנדלר הולך יחף. תמיד זה ככה". 

איפה זה התפספס לך?
"בבחירות שלי. תמיד רציתי לקחת גברים חזקים ולשנות אותם. כל פעם רציתי את השלמות, אבל בסוף הבנתי שאי אפשר לתקן. אני זוכרת שהייתי אומרת לאמא שלי על שימי 'אבל הוא הולך עם נשים', והיא הייתה אומרת 'כל הגברים כאלה, תישארי למען הילדים, אין אגדות'. אני אדם שמאמין בזוגיות. אני לא טיפוס שמבלה, אני לא שותה, לא מעשנת. את יודעת, זה קטע. אני נראית משהו אחד, אבל אני משהו אחר. אני מאמינה בחיים משותפים, אבל אחרי הנישואים האחרונים, במוסד הנישואים עצמו, ברבנות, אני כבר לא מאמינה". 

מה חשוב לך בבן זוג?
"אני חייבת קודם כל לאהוב אותו ולהימשך אליו. כשאין את זה, אז גם הכסף שלו לא יעניין אותך". 

כסף הוא משהו מהותי בזוגיות?
"כל הזמן היו אומרים לי 'חשוב לך רק הכסף ורק הכסף', אבל שימי ועופר לא היו מיליונרים אלא מסודרים. גם הבעל האחרון לא היה מיליונר. אבל ברור שכסף זה פרמטר. אם מישהי תגיד לך שהיא רוצה לאכול רק לחם ומים, אני לא מאמינה לזה. כל אחת רוצה חיים נוחים". 

נחזור רגע לשימי. איך את מסכמת את הפרק שלך איתו?
"הייתי ילדה טובה, לפלפית בת 16 וחצי, והוא היה בן 37. לאבא שלי הייתה חברה להוצאה לפועל, שימי חתם ערבות למישהו, ואז העובדים של אבא לקחו אותי איתם לשימי הביתה. הייתי בלונדינית, שיער ארוך, ואז שימי ומחלת הנשים שלו אמר 'את רוצה להגיע להופעה שלי?'. אמרתי 'אשאל את ההורים שלי', והוא אמר 'לא צריך לשאול'. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שעבדתי על אמא שלי. הלכתי להופעה, הוא התקשר, אחר כך הוא פנה לאמא שלי, ואמא שלי קיבלה חושך. ההורים עשו לי סנקציות, לא נתנו לי לצאת מהבית. אבל זה לא עזר. התאהבתי בבן אדם, אחרי חמישה חודשים נכנסתי להריון והתחתנתי. בינואר 1991, כשהייתי בת 17 וכמה חודשים, ילדתי את בת–אל. את בן–אל ילדתי בדצמבר 1991".

שני ילדים תוך שנה.
"עד חודש רביעי לא ידעתי שאני בהריון עם בן–אל. כשגיליתי, המצב שלי ושל שימי כבר לא היה טוב, רציתי לעשות הפלה, אבל אמא שלי בשום אופן לא הסכימה. היא אמרה 'אל תורידי, יהיה לך בן והוא יהיה זמר'. אמא שלי ז"ל הייתה אהבת חייו של בן–אל. כשבן–אל היה בן 3 התגרשנו. אחד הדברים הכי כואבים שאמרו עלי זה שזרקתי את הילדים שלי. הייתי צעירה, גרושה עם שני ילדים, שימי ברח לחו"ל, אז הלכתי לאמא שלי, והיא קיבלה גם אותי וגם את הילדים ונתנה לי הזדמנות להמשיך את החיים ולחפש זוגיות יותר טובה. ואכן כשהתחתנתי עם עופר, הבאתי אותם לזוגיות יותר טובה, לבית של ארבע קומות, לבריכה, למכוניות. הם חיו כמו מלכים".

היית מרשה לבנות שלך להתחתן בגיל כל כך צעיר?
"בשום פנים ואופן לא הייתי מאפשרת כאלה נישואים". 

אפרופו שימי, מה דעתך על המצב הלא פשוט שנוצר?
"מבחינתי, זה כואב, כי הייתי רוצה שבן–אל ידבר עם אבא שלו. אני בטוחה שבן–אל מתגעגע לצחוקים עם אבא. כל שבעת הילדים של שימי הם נפלאים, אלירן ילד מקסים, והייתי רוצה שכולם ידברו איתו. בגלל הנתק הזה שימי גם לא נהנה עכשיו מההצלחה של בן–אל". 

ומה עם בת–אל?
"היא בקשר עם שימי, אבל יש לה אופי אחר. היא יותר סלחנית, יותר פשרנית. בן–אל קיבל יותר את האופי שלי. יש לו אגו, הוא נפגע נורא, הוא זוכר. בן–אל מאוד אהב את אבא שלו, היה מאוד קשור אליו, הוא היה דמות להערצה בשבילו. תמיד היה אכפת לו מה אבא חושב, ואז הוא נעלב ממנו ולקח את זה מאוד קשה. היו דברים אישיים ביניהם שהשאירו את בן–אל מאוד פגוע".  

ניסית לפשר ביניהם?
"פעמיים ניסיתי, אבל כל אחד התבצר בעמדה שלו. אני חושבת שזה הרבה בגלל יהודית. אנשים אומרים 'תראי מה עשתה, גרמה לו לא לדבר עם הילדים'. עד שהיא נכנסה למשפחה שלנו, כולם היו מגובשים והיה שלום. חייתי עם שימי שש–שבע שנים. הוא השתנה מקצה לקצה. הוא תמיד היה מאוד דעתן, אם היית רוצה להיות לידו, אז תהיי האישה הקטנה. הוא תמיד היה הדמות הדומיננטית, ופתאום קרה שם משהו שאף אחד לא יכול להבין. גם הילדים לא הבינו, וזה גרם לכל אחד להתרחק, להגיד דברים לא יפים. נהיה קרע בלתי מוסבר, שקרים, אי אפשר כבר להבין את הסמטוחה הזו".

את כועסת על שימי?
"שימי הוא אבא של הילדים שלי. הוא איש יקר, יש לי אהבה בלב אליו, אני אוהבת את הבן אדם. מצער אותי שהוא עשה כל כך הרבה ילדים ובמקום ליהנות מהם הוא מוצא את עצמו בתוך שערוריות". 

איך את מסבירה את הקשר בינו לבין יהודית?
"שימי בן 63, כבר איש מבוגר, איש עייף. הילדים פרשו כנף והוא נשאר די בודד. יכול להיות שכבר לא מעניין אותו יופי אלא שיטפלו בו, ייתנו לו אהבה, ייתנו לו יחס, יהיו לצדו. אני גם לא יכולה לדון אותו על מה שמצא בה או לא מצא בה. יכול להיות שמצא בה את מה שהוא צריך לרגע הזה מבחינה נפשית. הוא רוצה עכשיו אישה מבוגרת, בגיל שלו, לא נערת זוהר, רוצה מישהי שתדאג לו. זה שהיא באה עם השערוריות, זה כבר עניין שלהם". 

ומה לדעתך יהודית מוצאת בו? 
"היא יכולה להביא משהו יותר טוב? הוא אדם טוב לב, ועדיין שימי תבורי זה שימי תבורי. חוץ מזה, עובדה שעכשיו הוא גם ממנף אותה. התחילו להתעניין גם בה".

את מאמינה לדיבורים שהיא "כישפה" אותו?
"לדעתי, היא מצאה אותו במצב נפשי מסוים, וזה פעל לטובתה. אף פעם לא ראיתי אותו יס–מן כזה. זה מה שמפריע לילדים שלו. זו לא הזוגיות, כי הם יודעים שאבא שלהם עם נשים. מה שכנראה מפריע זה המעבר החד - אבא שלהם הוא פתאום לא אותו אדם".

שימי נראה לך היום אדם מאושר?
"אני לא יודעת אם שימי אי פעם היה מאושר. תמיד היו לו חלומות. הוא בסוג של מרדף, לא רגוע. כל פעם היו לו בעיות בזוגיות, הוא אהב נשים. עוד פעם גירושים, ילדים, זה קשה. אבל עכשיו אני חושבת שזה המצב שבו הוא הכי לא מאושר".

את מאמינה שקארין היא הבת של שימי?
"אני לא מאמינה, אני בספק". 

ראש השנה מתקרב. מה תרצי לאחל לזוג?
"לשימי את מתכוונת. שיהיה בריא, מאושר והלוואי שיחזור להיות בקשר עם הילדים".

שומרים על קשר
אנחנו נפגשות בדירתה באחד המגדלים היוקרתיים בפארק צמרת בתל אביב. כמה קומות מעליה מתגורר בן–אל, ומחלון דירתה נשקפת הבריכה הגדולה של הבניין. אצל השומר בכניסה היא רשומה כאביבה פרידמן, אבל מבחינתה היא אביבה תבורי. "בנישואים האחרונים שיניתי את שם המשפחה לפרידמן", היא מסבירה, "אני עדיין פרידמן בתעודת הזהות, אבל כולם מכירים אותי כאביבה תבורי. אני כל הזמן צוחקת על עצמי שיש לי מבחר שמות משפחה".

בסלון צופות בטלוויזיה שתי בנותיה מעופר טלקר, ותבורי מדגישה בפני שוויתרה על קריירה כדי לגדל אותן ולהיות לצדן. את טלקר היא פגשה כמה שנים אחרי גירושיה מתבורי. "הייתי אז בת 28, חברה שלי הכירה בינינו. התחתנו ואחרי שש שנים התגרשנו", היא מספרת. "הכרתי את עופר כשהיה בשיא שלו. הוא שיחק אז בהפועל חיפה ולקח איתם אליפות, היה בנבחרת ישראל. הוא בא ממשפחה הודית, אני הייתי גרושה עם שני ילדים, עשיתי אז גם פרסומות, והמשפחה שלו לא הבינה מה הוא הביא להם. אבל הם קיבלו אותי מאוד יפה והיו מקסימים לבן–אל ולבת–אל, וגם עופר היה נדיר לילדים שלי, נתן להם את החיים הכי טובים".

ולמה זה נגמר?
"בנישואים שלי עם עופר חוויתי דברים קשים. אמא שלי נפטרה, והיא הייתה דמות בשבילי. עזרה לי לגדל את הילדים. כשאיבדתי אותה, היו לי שתי ילדות קטנות. נכנסתי לפחדים שיקרה להן משהו אם מישהו אחר ישמור עליהן. עופר רצה לבלות, היה יוצא לבד, ואני טיפוס קנאי, אז זה לא הסתדר".

את בקשר עם עופר?
"בטח בקשר. גם עם שימי אני בקשר טוב, אבל עם שימי אין לנו על מה לדון, כי הילדים גדולים. אבל הנה, לפני יומיים הוא התקשר וביקש שאגיד משהו לבן–אל". 

איך הילדים משני האבות מסתדרים זה עם זה?
"הבנות הן אהבת חייהם של בת–אל ובן–אל. הן כל הזמן עולות לדירה של בן–אל. הן מתלהבות שאח שלהן מפורסם. הצלחתי בזה שכל הילדים שלי יהיו בקשרים טובים". 

השידוך הגדול
בכל הסרט המשפחתי הזה, אי אפשר שלא לציין את ההצלחה המטורפת של בן–אל, שאביבה כמובן מאוד גאה בה. "זו הצלחה פנומנלית אחרי עבודה מאוד קשה", היא מספרת. "כל פעם הייתי אומרת לו 'אתה מבזבז כסף, מבזבז אנרגיה ולא מוציא להיט'. הייתי אומרת לו 'במקום ללכת לכל מיני כותבים, תלך לאחד טוב שייתן לך איזה להיט ותרוץ איתו', והוא היה מאוד מתוסכל. הוא עשה המון ניסיונות, רץ שנים על גבי שנים, הפך שוליה של אבא שלו, עשה את 'התבורי'ס', והנה פתאום זה הצליח. השידוך בינו לבין סטטיק הביא לשניהם את המזל. פה בבניין מספרים לי שכל הזמן באות מעריצות ושואלות איפה הבית של בן–אל".

עודדת אותו לעסוק במוזיקה?
"דווקא לא. הייתי אומרת לו 'תלמד, אל תהיה זמר'. אבל הוא אמר 'לא צריך ללמוד, אבא אמר שאהיה זמר'".

את רוצה שיצליח כמו אבא שלו?
"ברור. אם עושים משהו, עושים אותו בגדול, או שלא עושים אותו. בן–אל מזכיר לי את שימי. לפעמים כשאני רואה אותו, אני רואה את שימי. אבל אני חושבת שהוא למד לקח מהחיים ומקווה שיהיה יותר חכם". 

הוא מתייעץ איתך לגבי הקריירה שלו?
"בן–אל מודיע לי דברים, אני נותנת דעה, והוא יכול לקחת אותה ויכול לא. הוא ילד טוב, מגיע לו להצליח. יש בו איזה צ'ארם כזה שגם אם אני כועסת עליו לרגע, אז בסוף אי אפשר באמת לכעוס עליו".

השלמת עם העובדה שהוא זמר? 
"היום אני נהנית. הצלחה שלו זו הצלחה שלי. היום אני מסופקת מהילדים. לפחות את זה עשיתי כמו שצריך".

אמא, תראי להם
תבורי מודה שהיא בהחלט שוקלת לנצל את המומנטום ואולי להשתתף באיזושהי תוכנית ריאליטי. "מדברים איתי על זה, כבר פנו אלי", היא מספרת, "אבל יש לי בעיה עם הבנות. אני מאוד קשורה אליהן, אבל הן דווקא מעודדות אותי ללכת. אומרות 'אמא, תראי להם, תעשי', אז בא לך להראות לילדות שאמא יכולה. אבל אני חושבת איך יסתדרו בלעדי בתקופה הזאת. הן קשורות אלי בול כמו שאני הייתי קשורה לאמא שלי. גם את בן הזוג שלי יהיה לי קשה לעזוב. חוץ מלאהוב אותו, אני מרגישה כמו חברה שלו. חברות כזאת לא הייתה לי עם שימי ועופר. אנחנו גרים שני בניינים אחד ליד השני, מתנהלים בשני בתים, וישנים ביחד, אצלי או אצלו. ככה הכי טוב. את יודעת, כבר עשו לנו עמוד באינסטוש - 'עמוד לזוג הכי מושלם שיש'". 

בסלון של תבורי ניצבים כמו חיילים ליד הקיר זוגות של נעלי ספורט. "למדתי בווינגייט להיות מדריכת כושר, אני רצה כל יום, עושה TRX, וזה הסוד שלי להיראות טוב", היא מגלה. "אני מקפידה על תזונה, אבל גם אוהבת שטויות. יכולה לאכול במבה ושוקולד". 

תבורי, שהייתה בזמנו מכורה למותגים, מודה שהיום המצב השתנה. "פעם מאוד אהבתי את זה", היא מספרת. "בנישואים עם עופר היינו הולכים למסיבות, זה כדורגל, זה לחץ חברתי, יש את החתונה של הכדורגלן הזה והזה. הייתי בכיכר המדינה פעמיים–שלוש בשבוע. זה היה מאסט. הייתי מבזבזת אלפי שקלים בחודש על מותגים. היום אני לא שם. כבר שלוש שנים לא הייתי בכיכר. יש ילדות, יש אחריות, יש לימודים, יש דברים יותר חשובים. זה גם עניין של גיל ובגרות". 

את אמא היסטרית?
"אני מאוד היסטרית לילדות האלו, אבל לא הייתי ככה לילדים הגדולים. אז הייתי בראש אחר, עם שימי הייתי ילדה שגידלה ילדים. בגיל 18 וחצי היו לי שני ילדים, זה לא מציאותי. הייתה לי גם יותר עזרה באותה תקופה וגם הייתי ילדה שלא מפחדת מהחיים. היום החיים מפחידים אותי. אני חוששת לשלוח את הבנות לטיול שנתי. זה משהו שמאוד הייתי רוצה להיגמל ממנו". 

תבורי, כאמור, מבהירה שרוגע הוא לא הצד החזק שלה. "24 שעות ביממה אני רק חושבת, לא נותנת לעצמי מנוח. כל היום בספקולציות, כל היום מודאגת, רוצה שלזה יהיה טוב ולזה יהיה טוב. אם פעם לא היה אכפת לי מה יביא המחר, היום כבר אכפת לי מה השנה הבאה תביא. פעם היו לי ההורים, תמיד היה לאן לברוח ולשים את הראש. היום כבר אין לי את זה. אמא נפטרה לפני עשר שנים, אבא נפטר לפני שש שנים, ופתאום את צריכה להתמודד עם הכל לבד. עברתי תקופות קשות יותר, קשות פחות, אבל בסופו של יום אני כל הזמן נופלת על הרגליים ואומרת תודה לאלוהים". 

יהודית באומן מסרה בתגובה: "תמיד יש את מי להאשים. במשך תקופה ארוכה מאוד אני קורבן להתעללות תקשורתית מאוד לא נעימה. אני חושבת ששימי פשוט התאהב ולקח פסק זמן לעצמו ולחיים הפרטיים שלו לקראת ההתבגרות והזקנה. הוא מאוד אוהב את הילדים, מאוד רוצה לפגוש אותם, ופנינו לשלום משפחתי. אני שוחרת שלום, וגם הזמנו את אביבה ואת הילדים למסיבת החתונה שלנו שתתקיים בעוד כמה ימים. אנחנו מקווים שהם יכבדו את אבא שלהם ויבואו. אני מוכנה שאותי לא יחבקו, העיקר שיחבקו את אבא שלהם. אין לי שום רצון לריב, אנשים אומרים שרואים על הפנים שלי שאני אישה טובה, ואני מקבלת המון אהבה ותגובות חמות ברחוב".