קארין ואריאל מ"המרוץ למיליון" בראיון דביק רגע לפני הגמר הגדול

אריאל וקארין קליינברג, בני הזוג שישתתפו הערב בגמר העונה השביעית של "המרוץ למיליון" (רשת 13, הערב, 21:00), יכולים לזקוף לזכותם לא רק את העובדה שהגיעו לישורת האחרונה, אלא גם את אהבת הקהל שבה זכו לאורך הדרך, והפכה אותם לאחד הזוגות הפייבוריטים. "אני חושב שזה בעיקר בגלל החיבור שיש בינינו", אומר אריאל. "יש לנו חיבור מטורף, אנחנו מאוד פתוחים ואותנטיים, ואנשים נהנים לראות את זה על המסך. בתוכניות ריאליטי לרוב רואים דברים לא נעימים ופרובוקטיביים, ואנחנו פחות כאלה ולכן הצלחנו להגיע רחוק במרוץ".

"אנשים מחכים לראות אותך ברגעים הקשים של הנפילה", מוסיפה קארין, "אבל אנחנו ידענו להכיל זה את זה בכל מצב אפשרי. שידרנו אווירה טובה ותומכת של הכלה וסבלנות. הרבה זמן לא ראו זוג כזה על המסך, ועוד זוג שהתחתן רק לפני שנה ויוצא לכזאת תחרות מטורפת. אנשים פשוט נפעמים, ועמדנו במבחן התוצאה. אריאל יודע להרים אותי ברגעים הקשים, ראיתי את זה כבר בתחילת הקשר שלנו. אני זוכרת שיצאנו לטיול הראשון שלנו עם חברים אחרי חודשיים של זוגיות והרגשתי רע והקאתי את נשמתי כי התייבשתי. הוא פשוט היה שם בשבילי, לא זז ממני. אמרתי לו: 'איכס, איך אתה רואה אותי במצב כזה?', הוא אמר: 'אני לא עוזב אותך'".

קארין, התלוננת בתחילת העונה, בסרטון ההיכרות של הזוגות, שהוא לא אומר לך מספיק שהוא אוהב אותך.

"היום אנחנו כל הזמן אומרים אחד לשני 'אני אוהב אותך', אבל לאורך השנים שלנו ביחד לימדתי אותו להיפתח ולהביע רגש".

אריאל: "היא אומרת שאני לא יודע להגיד 'אני אוהב אותך', אבל זה מצחיק אחרי כל מה ששודר, ראית בעצמך על המסך, אבל מילא".

זה נדיר להשתתף בריאליטי ולזכות רק בתגובות מפרגנות.

קארין: "התגובות מאוד טובות, וזה פשוט כיף לקרוא. עד לא מזמן הכל היה רק טוב. אבל עכשיו כשמתקרבים לסוף, והתחרות גוברת, צצות גם התגובות הפחות יפות".

מה למשל?

קארין: "מישהי כתבה עליי שאני שתלטנית ובכיינית, אבל זה לא פגע בי כי אני יודעת מי אני. בפרק לפני שבוע, כשכעסנו על חביב ויצחק (המתמודדים התאומים חביב ויצחק ממן – מ"ל), שעשו לנו קטע בתוכנית וניסו להכשיל אותנו, אז כתבו עלינו: 'מה הם מתבכיינים, גם הם עשו קטע למתמודדים אחרים'".

אריאל: "אני לא יודע על מה קארין מדברת, אני רואה רק תגובות טובות בכל התקופה. אני מאוד מרוצה מהתגובות. אני מרגיש שאנחנו מייצגים דברים טובים וערכיים".

אתם גם רבים לפעמים?

קארין: "כמו כל זוג רגיל, גם אנחנו רבים, אבל הוויכוחים שלנו עוברים בצורה יפה, ואנחנו יודעים לעבור את זה, לבקש סליחה וגם לסלוח. בפרק האחרון אני איבדתי את זה כי לא מצאתי את היעד של המשימה. את עצבנית, רעבה ועייפה, ולכן חשוב לדעת עם מי לצאת למסע הזה, מישהו שידע להכיל אותך גם ברגעי לחץ וקושי".

אריאל: "כשאתה מציב אתגר כזה גדול לזוגיות, יש בזה גם סיכונים. אתה יכול לצאת משם הכי בהיי מבחינת זוגיות, וגם יכול לקרות בדיוק ההפך. אבל אנחנו מאוד בטוחים בזוגיות שלנו ומאוד מכירים זה את זה ואת טיב היחסים בינינו. הגענו עם יעדים ברורים, ידענו מה אנחנו עושים ולאיזו דרך אנחנו הולכים".

אריאל: "המשימה של הגונג מת (המתמודדים היו צריכים להטיל את בן זוגם למרוץ בפעמון גונג ענק או להאזין לחיקוי מחריש אוזניים לצליל של גונג – מ"ל) הייתה לי מאוד קשה, הייתי צריך לדחוף את הראש של קארין על הגונג כמה שיותר חזק, וזה היה קשה מנטלית. קארין נורא סבלה במשימה הזאת, וידעתי שכדי לגמור את המשימה אני צריך לגרום לקארין לסבול אפילו יותר. זה היה רגע מתסכל. מצד אחד, אתה יודע שאתה צריך להכאיב לאדם שאתה הכי אוהב ולחברה הכי טובה שלי, ומצד שני, ישנה התחרות. לא נשברנו, היינו בסדר וסיימנו את זה כמו גדולים".

חשבתם שתגיעו כל כך רחוק?

קארין: "ברור, האמנו שנגיע לגמר. אם אתה לא חושב שתגיע רחוק, לא תגיע רחוק".

אריאל: "זאת החוויה הכי מטורפת שעשינו, ואני מאמין שגם נעשה אי פעם בחיינו. במרוץ הזה היתרון של היכולות הפיזיות מהווה רק 20%. מעבר לזה חשוב להיות שקול עם הרבה מזל ודינמיקה טובה, ורוב המשימות הן עבודת צוות. זה שונה מתוכניות ריאליטי אחרות שבהן כל אדם לעצמו. הדינמיקה שלנו היא שהובילה אותנו כל כך רחוק. האמנתי בנו מהתחלה".

אם תזכו, מה תעשו עם הכסף?

אריאל: "קארין לא מחליטה, אני מחליט. אם נזכה, נקנה בית".

קארין: "ברור שאני מחליטה".

למה לדעתכם קיבלו דווקא אתכם מכל עשרות אלפי הפניות לתוכנית?

קארין: "כשהגענו לאודישן אמרתי למלהקת: 'את תקבלי אותנו כי אנחנו זוג דתיים צעירים, שרק התחתן עכשיו, ובנוסף לכל אנחנו משדרות'".

אריאל: "יש המון זוגות נשואים טריים, דתיים ומשדרות. בחרו בנו כי היה בנו משהו אחר שמשך את העין של המצלמה. כנראה התחברו אלינו. הדברים שקארין אמרה הם הטייטל שלנו במרוץ, אבל זאת לא הסיבה שבחרו אותנו".

רגע לפני סיום החופש הגדול, נאלצו קארין ואריאל להתמודד עם חוויה קצת אחרת: השניים הוזמנו להנחות את פסטיבל המוזיקה "לייב שדרות" אל מול למעלה מ־4,000 תושבים. אלא שבעיצומו של האירוע הופעלה אזעקת "צבע אדום", והם מצאו את עצמם, לצד אלפי המוזמנים, מנסים להגן על עצמם תחת השמיים הפתוחים בעקבות שיגורי רקטות מרצועת עזה.

"מאוד התרגשנו מזה שפנו אלינו מהעירייה”, משחזרת קארין. “התארגנו כל היום, שיער, איפור, חזרות. לא הייתה אווירה של מתח באוויר”.

אריאל: “הייתה אווירה של ערב רגוע, כיפי, כל העיר מתכנסת. היינו כמה דקות על הבמה, ובאמצע המשפט אני פתאום רואה מעלינו פיצוצים. חשבתי שזה זיקוקים. אחרי שראיתי את הפיצוץ השני, הבנתי שזה יירוט של כיפת ברזל. היה כאוס מטורף, אמהות בוכות, ילדים שלא מוצאים את ההורים שלהם, ברגע אחד הכל התהפך”.

קארין: “לא שמעתי את האזעקה, אבל קלטתי שמאחורי הבמה מישהו צעק ‘צבע אדום’, ואז ראיתי את היירוטים מעלינו בשמיים. לא היה מיגון, אז רצנו למדרגות שבצד הבמה. רצתי ראשונה, ובעלי נותר עומד לכמה שניות על הבמה. אחר כך כולם אמרו לי: ‘למה השארת את בעלך?’, עניתי: ‘ככה זה, אני תושבת שדרות 23 שנה, וזה תושב באר שבע שרגיל שהטיל נופל אחרי דקה וחצי’. אמרתי לעצמי שאם לא שמעתי את האזעקה, אז מה הסיכוי שהקהל שמע. המיקרופון היה איתי, אז צעקתי לכולם: ‘צבע אדום, ידיים על הראש, לשכב על הרצפה’. כולם התחילו לרוץ. תיעדתי את הרגע הזה לרשתות כי חשבתי שאני חייבת להעביר לעולם מה קורה כאן. ילדים צועקים ובוכים, אמהות בוכות. לא באמת קרה כלום, אבל הלחץ הנפשי גבר. גדלתי על המצב הזה שנים, ועדיין האירוע הזה עשה לי שוק, כל הגוף שלי רעד”.

אריאל: “בשנה וחצי האחרונות אני גר בשדרות עם קארין, והייתה שנה די עמוסה בשיגורים, אז קצת התרגלתי למצב, למרות שאתה אף פעם לא באמת מתרגל”.

למי הצבעתם בבחירות? כי רוב תושבי הדרום ממשיכים להצביע לנתניהו למרות המצב.

קארין: “אנחנו מעדיפים לא לחשוף, אבל בואי נגיד שגנץ זה לא הבחירה שלנו. אנחנו מאוד ליברלים וימנים בדעתנו, אבל לא קיצוניים. נכון שאתה בוחר ראש ממשלה, אבל אתה צריך גם לחשוב על הכל מהכל, ואתה מצביע למה שמאפיין אותך. אנחנו לא בוחרים רק בגלל הפן הביטחוני. יש עוד דברים שצריך להסתכל עליהם”

אריאל: “הקמת ממשלת שמאל חילונית אוטומטית מוציאה אותנו מהמשבצת, ולכן זה פחות מדבר אלינו”.

אריאל, 23, עובד בניין, גדל למשפחה דתית בבאר שבע. קארין, 23, גדלה בשדרות. היא בוגרת תואר בחינוך מיוחד וספרות. "אני באה ממשפחה דתית, שומרת שבת, חגים, כשרות, מאמינים בבורא עולם", היא מספרת. "אוהבים לטייל ולהכיר את הארץ. גם ב'מרוץ למיליון' את רואה אותי אומרת בכל הזדמנות 'בורא עולם'. התחרות הזאת זה לא משהו רגיל, זה מאוד קיצוני, ויש רגעים שאתה מבין שאתה זקוק לבורא עולם. וזה לא רק אצלי ואצל אריאל, רואים את זה אצל כל הזוגות האחרים שברגע האמת פונים לבורא עולם: 'תעזור לנו' ומתפללים".

השניים הכירו בעמותת “קו לחיים” שמסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שם אריאל התנדב. “באחת השבתות שיצאתי מהצבא, הגעתי לעמותה ופגשתי שם את קארין, ומאז היא לא שחררה ממני”, הוא אומר. “אני הייתי לוחם, לא הייתי הרבה בבית ולא בראש בכלל לזוגיות, אבל קארין נלחמה עלינו. בסוף יצא טוב”.

קארין: “כשראיתי אותו ידעתי שזה יהיה בעלי, התאהבתי בו ממבט ראשון. ולמרות שהוא לא היה בשל ועשה לי חיים לא קלים, בסוף קשה מאוד לסרב לי. אמרתי לו: ‘מאמי, אל תוותר עלינו, אני אלמד אותך דברים, אתה תהיה מאושר איתי’. אני החברה הראשונה שלו”.

אריאל: “איך את אוהבת להזכיר את זה בכל הזדמנות”.

והוא? הגבר הראשון בחייך?

קארין: “לי הייתה זוגיות לפני כן, אבל הוא בהחלט האהבה של החיים שלי”.

למה החלטתם להתחתן בגיל צעיר יחסית?

קארין: “אנחנו יוצאים הרבה שנים, אז זה לא הפחיד אותנו”.

אריאל: “זה לא היה משהו שהוא לא נורמלי אצלנו, יש לי המון חברים נשואים. ידענו מה אנחנו רוצים. מבחינת קארין, היינו מתחתנים גם שנה אחרי שהכרנו”.

ילדים נמצאים על הפרק?

אריאל: "בעזרת השם, בעתו ובזמנו, זה יגיע מתישהו”.

קארין: “בטח שזה על הפרק, הוא לגמרי בשל לזה".

אריאל: "מבחינתה כבר מזמן היינו נשואים עם ילדים. נכון, אני בשל, אבל בלי ללחוץ".

מה עם קריירה?

אריאל: “אנחנו בתקופה מאוד עמוסה. אני מתחיל ללמוד בקרוב ונכון לעכשיו מתעסק בבניין ובעבודות שלד. אין לי תוכניות להצליח בתחום הבידור. לעומת זאת, אני חושב שקארין יכולה מאוד להצליח בתחום”.

קארין: “אני עושה סטאז’ בבית הספר היסודי שבו למדתי. יש לי את העסק הפרטי שלי שבו אני מוכרת מטפחות בעיצוב שלי. יש גם קולקציה חדשה שיצאה בהשראת ‘המרוץ למיליון’. את הכיסוי ראש התחלתי לשים רק מאז שהתחתנתי. אני גם אוהבת לשיר, אני שרה מילדות. אין לי שירים משלי עדיין, אבל אני רוצה להתפתח בכיוון, והחלום שלי להגיע לפסטיגל".

ומה יקרה כשיסתיימו 15 דקות התהילה?

“אני מאמינה שהמשפט הזה צריך לרדת מהלקסיקון כי אני כבר חודשיים על המסך, 15 הדקות עברו מזמן, ואני נהנית מכל רגע. תהילה? זה תלוי איך אתה מסתכל על זה”.