זה 15 שנה שאסתי גינזבורג מתחזקת קריירת דוגמנות מפוארת ויציבה, אך למרות זאת היא נחשבת חריגה בנוף הדוגמניות הישראליות: לא תראו אותה מחייכת למצלמות בהשקות, מתחברת עם דוגמניות אחרות בתעשייה, פעילה על בסיס יומי ברשתות החברתיות או מככבת במדורי הבידור בשערוריות שונות. למעשה, אם זה היה תלוי רק בה, גם את הראיון הזה, שהיא עורכת כעת כחלק ממחויבויותיה כפרזנטורית של רשת האופנה "גולברי" זה שמונה עונות – היא לא הייתה עושה. "תמיד די נשמרתי מכל מה שקשור לתקשורת", היא מודה. "יש לי יחסים די מורכבים איתה כי באופי שלי אני אדם מאוד פרטי ומאוד קשה לי להיפתח. אין סיבה שאגיע לאירועי השקות, זה לא תורם לי בשום צורה. גם לאירועים שאני מחויבת ללכת אליהם אני לא רוצה להגיע, ובקושי מגיעה. אני אדם די ביישן, עד היום אני לא מרגישה בנוח כשמסתכלים עליי. זה לא בדיפולט שלי להיות מפורסמת. זה אף פעם לא היה החלום שלי. אני תמיד נחבאת אל הכלים. כשאני בחו"ל ואף אחד לא מכיר אותי, אני מרגישה הרבה יותר שלווה ומאושרת".
אז למה הסכמת לערוך את הראיון הזה?
"אני עושה ראיונות כי אני מחויבת לכך במסגרת הקמפיינים שעליהם אני חתומה. אני לא אוהבת להיחשף בפני זרים וגם לא חושבת שאני כזאת מעניינת, אבל אני מבינה את החשיבות של קידום קמפיין, ואנשים מתעניינים גם במי שעומד מאחורי הדמות שמדגמנת. אני לא מיתממת לחשוב שמי שאוהב אותי - אוהב אותי רק בגלל התמונות היפות, אלא כי יש לי ערך מוסף, וראיון מהסוג הזה יכול לגרום לאנשים יותר להתחבר אליי".
תמיד לקחת צעד אחורה מהתקשורת, אבל נראה שמאז שהתחתנת והפכת לאמא זה נעשה עוד יותר קיצוני.
"אין קשר בין הדברים, תמיד הייתי ככה, זה האופי שלי, אני מספיק מבוגרת לקבל החלטות על עצמי. העובדה שאני נשואה ואמא לא משפיעה על קבלת ההחלטות שלי. אני בוחרת להציג את עצמי ולעשות רק מה שאני מבינה”.
רשתות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מהעולם הזה, ואילו את פעילה בהן במינונים קטנים, ובניגוד לאחרות, גם מעולם לא נראה אותך בתמונות חושפניות מדי.
"אני מסתכלת באינסטגרם של אנשים אחרים, וקשה לי להבין איך אפשר להתעסק בזה שעות על גבי שעות ביום. לא מצליחה להבין את מי מעניין איזה אוכל אכלתי היום או איזה אימון כושר עברתי. זה כבר לא קשור רק לפרטיות שחשובה לי, אלא גם להתעסקות המוזרה סביב זה. חוץ מזה, אם אני מחזיקה את הטלפון שלי פיזית ביד, כואבת לי היד. היום זה דור אחר, הדורות כבר לגמרי התקצרו. גם כשאת מסתכלת בחשבונות של אחרים באינסטגרם את עוברת על תמונה במהירות הלאה לתמונה הבאה. הכל הפך להיות יותר מהיר וקיצוני. אני באופי שלי מאוד רגועה ושלווה ולא עסוקה בלהציג משהו שאני לא. גם מבחינת תמונות פרובוקטיביות אף פעם לא הייתי גסה בשום צורה".
לא הצטלמת לקמפיין הלבשה תחתונה כבר למעלה משש שנים. זה קשור לכך שאת אשת משפחה?
"כמו שאמרתי, האמהות והנישואים לא השפיעו בשום צורה על קבלת ההחלטות שלי. זה לגמרי מיושן להגיד 'את אמא, איך את מצטלמת ככה?', זה לא דיבור שהוא רלוונטי לתקופה שלנו. פשוט אין היום הרבה חברות הלבשה תחתונה בארץ. אם יציעו לי, אני לגמרי פתוחה להכל".
כולן רוצות לעשות קווצ'
גינזבורג, 29, נולדה וגדלה בתל אביב. לאורך הקריירה שלה כיכבה בפרסומות, הייתה פרזנטורית של שלל חברות אופנה, איפור וקוסמטיקה וכיכבה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד. ב־2012 נישאה לאיש העסקים עדי קייזמן. ב־2015 נולד בנם הבכור רפאל יהונתן ובינואר 2018 נולד בנם השני מיכאל אהרון. לאורך הקריירה שלה דיברה גינזבורג לא פעם על מבנה הגוף שלה, שאינו נחשב צנום ודקיק מאוד, ולא פעם מתייחסים אליה כמי שמייצגת את מודל היופי הבריא.
אמרת בעבר שאת לא חיה בשלום עם הגוף שלך. כך את מרגישה עדיין?
"אני חושבת שאין אישה שמרוצה מאיך שהיא נראית. כולנו רוצות לעשות עוד קווצ' או שינוי כזה או אחר. למדתי לקבל את מה שאלוהים נתן לי, ואני לא אומרת את זה ממקום לא מרוצה. אני שמחה שבעולם של היום אני יכולה להגיד 'ככה אני נראית, וטוב לי'. אני לא צריכה להתאים את עצמי למודל מסוים. גם הרשתות החברתיות נותנות היום במה לכל סוגי היופי וגווניו, יש קבלה וסבלנות לכל סוגי הגוף. פעם זה היה מאוד ספציפי - מודל גוף רזה, ואילו היום זה הרבה יותר פתוח וחופשי, וזה חשוב בעיקר לבני נוער. לכן גם ניתנת הזדמנות שווה להרבה בנות בניגוד לעבר".
אחרי הלידה השנייה רזית מאוד, את עובדת קשה על זה?
"רזיתי אחרי הלידה בגלל כל הטירוף שבא עם ילד שני, והאוכל הופך להיות משני, אבל מאז כבר הספקתי לעלות. אי אפשר להגיד עליי שאני כחושה. ההתעסקות במשקל מעייפת, ולמדתי להיות שמחה עם איך שאני נראית. בחג אכלתי עוגת מוס, ויום למחרת רצתי עשרה קילומטרים. אני ממש מאזנת ומקפידה. אני עושה המון ספורט, אבל לא ממקום של לשמור על הגזרה אלא כי אני זקוקה לזה. זה גורם לי להרגיש חזקה. בימים שאני לא עושה אימון אני מרגישה שחסרה לי חיות ואנרגיה".
אם הייתה לך אפשרות להתחיל הכל מהתחלה, עדיין היית בוחרת בדוגמנות?
"בוודאות לא הייתי בוחרת בזה. אני יודעת כיום במה זה כרוך, בחשיפה שהמחיר שלה יקר מאוד. זה לא החלום שלי להיות מפורסמת, אף פעם לא היה".
אחרי 15 שנה במקצוע, מה למדת על עצמך?
"שאני הרבה יותר חזקה מנטלית ממה שחשבתי בהתחלה. אני יודעת להתמודד עם דחייה בצורה אפילו קצת מוגזמת, הייתי שמחה אם היה לי קצת יותר אכפת. אני מסוגלת להתמודד עם ביקורת של אחרים, וזה ברוב המקרים לא מפריע לי".
איזו ביקורת את מקבלת ואיפה? כי נראה שהתקשורת תמיד מפרגנת לך.
"אני מקבלת ביקורת אבל לא מהתקשורת - התקשורת הייתה מאוד תומכת ומפרגנת חוץ מכמה כתבים חסרי רגישות בעבר, אבל רובם מאוד מפרגנים. אני מקבלת תגובות לא נעימות בטוקבקים. שנים שלא קראתי טוקבקים, וזאת החלטה שקיבלתי. אלא שממש לאחרונה, אחרי שנים שלא הסתכלתי, החלטתי להציץ ולראות אם משהו השתנה, והייתה תגובה לא נעימה כמו 'מה? זאת דוגמנית?', זאת הסיבה שאני לא קוראת את התגובות, אני לא מסוגלת להתעלם מהן. עצוב שאנשים יושבים ומקדישים מהזמן שלהם לכתוב תגובה מעליבה ופוגענית על אדם אחר. אני תמיד מנסה לדמיין מיהם אותם האנשים ומה עובר להם בראש. אמא שלי לימדה אותי שאם אין לך משהו נחמד להגיד, אל תגידי. זה לא שאני חושבת שכולם צריכים לאהוב אותי".
יש לך דיבור אדיש מעט, ויש מי שמפרשים את זה כמתנשא.
"יש לי קול מונוטוני, תמיד היה לי, אני לא יכולה לשלוט בזה, זה פשוט היה הסגנון שלי מאז ומעולם. אני פשוט לא עסוקה בלהשתדל להיות משהו שאני לא".
היעד: ארבעה ילדים
גינזבורג משמשת כיום פרזנטורית של חברות מובילות מלבד גולברי, בהן ענקית הספורט אדידס לצד נטע אלחימיסטר, וחברת ריהוט הגן "גנים ושושנים". כזכור, כניסתה לגולברי לוותה בצלילים צורמים כאשר הפרזנטורית הקודמת איילת זורר תבעה חצי מיליון שקלים מהרשת בטענה כי הוחלפה בשל גילה לטובת פרזנטורית צעירה יותר. במסגרת הסכם פשרה שהושג בין הצדדים, הוחלט כי זורר תפוצה בסך 150 אלף שקלים.
מדי שנה עורכת גולברי תצוגת אופנה גדולה באמפי קיסריה המלווה בהופעות של אמנים גדולים, אך השנה בחרה החברה לקיים את האירוע המסורתי על גג המרכז הלוגיסטי שליד צריפין. "זה שהם יכולים להמשיך את המסורת של תצוגות זה מדהים בעיניי", אומרת גינזבורג. "אין ספק שזה הופך להיות יותר מאתגר. אף חברה כמעט לא עושה היום תצוגות, זה לא משתלם לחברות. זה תחום שמאוד קשה להצליח בו, במיוחד בישראל. אבל זה דבר מדהים לראות חברה משפחתית, שהיא ישראלית לגמרי, ורוב המערך שלה נמצא בישראל ומספק עבודות להמון ישראלים. אני תמיד אומרת שלהיות פרזנטורית של חברה זה דבר מאוד גדול. זה לא רק לבוא להצטלם וללכת, אלא לייצג את מה שהחברה בשבילי, ובשבילי זה כמו משפחה".
הצטלמת לאחרונה לקמפיין משותף עם נטע אלחימיסטר, שמשדרת למעשה הרבה מהדברים שאת לא מתחברת אליהם, בין היתר מיניות, חשיפה ברשתות החברתיות. לא חששת שישוו ביניכן?
"אני לא דומה לאף אחת אחרת, ואף אחת אחרת לא דומה לי. אני מכירה את נטע כבר שנים. עוד בתחילת הקריירה שלה תמיד אמרתי כמה אני מעריכה את הדרך שלה וכמה היא עובדת קשה. אין בה שום דבר שבא בקלות, הכל בעבודה קשה. יש לה מחויבות למקצוע, יש לה מוסר עבודה, וזה מעורר השראה".
לאחרונה ציינו קייזמן, 47, וגינזבורג שבע שנות נישואים. כזכור, אלו נישואיו השניים של קייזמן, שהיה נשוי בעבר לאשת העסקים עפרה שטראוס, ולהם ילדה משותפת, דניאל. "עדי עובד מהבוקר עד הלילה, ממש עד שעות הלילה המאוחרות", מספרת גינזבורג. "יש פעמים שאני הולכת לישון, והוא עדיין במיילים ואני עייפה מלחכות לו. אבל הוא מפצה על זה בסופי שבוע. גם איתי וגם בזמן שלו עם הילדים. הילדים מאוד מחוברים אליו ביחס למספר השעות שהוא איתם. כשהוא איתם, הוא לגמרי־לגמרי טוטאלי, והם מרגישים את זה".
איך משמרים תשע שנות זוגיות, במיוחד עם פער גילים של 18 שנים ביניכם?
"לא שאני יכולה להיות גורו ליחסים, אבל צריך לתת הרבה מקום אחד לשני במערכת יחסים ולעבוד קשה בלטפח את הזוגיות. תמיד אנחנו צוחקים על פער הגילים שלנו, אבל האמת היא שהוא הילד ואני המבוגרת האחראית. אני מרגישה שיש לי שלושה ילדים בבית. זה מתבטא בהכל. הוא שטותי ואני רצינית מדי, אני אוהבת ללכת לישון מוקדם ולא לצאת, והוא יכול להחזיק עד אחרי עשר בלילה. אני אוהבת ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם. יש לי יקיצה טבעית של שש וחצי בבוקר, גם אם הילדים יעשו לי טובה ולא יעירו אותי".
איך הילדים השפיעו על הזוגיות שלכם?
"כשנולד מיכאל, הילד השני, ידעתי שאם אני אזניח את בעלי ואת הקשר שלנו, זה גם ייראה ככה. כל עוד אתה מודע לזה, אז אפשר להתגבר על הכל. הילד הגדול שלי בגיל כבר פחות קשה, שניהם כבר בגן. בכל מקרה זאת תקופה לא פשוטה. ילדים זה דבר מעייף ומתיש, ההתעסקות סביבם מרוקנת פיזית, אבל אני יודעת שזאת תקופה שתעבור ואני נהנית מכל רגע איתם".
איך היחסים שלך עם דניאל (14), בתו של עדי מנישואיו הראשונים?
"היא כמו אחותי או החברה הכי טובה שלי. אנשים מתפלאים על הקשר הכל כך קרוב והדוק שלנו, שהיה ככה מתחילתו. היא מאוד בוגרת וחזקה מנטלית, ואני גאה בה ולומדת ממנה לא מעט".
יש לך תוכניות לילדים נוספים?
"ברור שיש עוד תוכניות, אני רוצה ארבעה ילדים ומקווה שיהיו בנים. אני אוהבת להיות עם הרבה בנים, אני רואה כמה שזה אחרת וזה כיף. אני בוודאות רוצה עוד, לא בטוחה מתי. אבל זאת התוכנית בכללי, לשם השאיפה".
ביקורת עצמית
אחת השאיפות שגינזבורג עוד לא הגשימה במלואה היא קריירה מוזיקלית, חלום ילדות שלה. צעד בכיוון עשתה ב־2010, כשהוציאה את השיר "נשימה", שבו היא שרה יחד עם חן אהרוני. "אני עדיין לא בשלב של החמצה כי ממש לא זנחתי את זה", היא מספרת. "אבל יש לי סוג של ביקורת עצמית ובגלל שאני מאוד פרפקציוניסטית אני חייבת שזה יהיה מושלם, אז אני דוחה את זה עוד קצת ועוד קצת עד שאמצא לזה את הזמן הנכון. אני עדיין בשאיפה להוציא אלבום. אני כל הזמן עובדת על שירים חדשים, זה תמיד בראש שלי. אני שואבת השראה ממוזיקה חדשה, אבל אני עדיין לא בשלה מספיק בשביל לפתח את זה".
בנוסף לשלל פעילויותיה, גינזבורג מקדישה את זמנה גם לפעילות התנדבותית. רק במרץ האחרון הנחתה אירוע התרמה בלוס אנג'לס, לצד הכוכב ההוליוודי ג'יי לנו, מטעם ארגון "איחוד הצלה" והצליחה לגייס חמישה מיליון דולר. כמו כן, הנחתה בבית הנשיא את טקס בת ובר המצווה לילדים נפגעי פעולות האיבה והטרור. “אני כל הזמן עושה הנחיות של אירועי תרומה, ואני עושה את זה בכיף גדול", היא מודה. "אני לא נוטה לדבר על זה, אבל השיקול של להעלות מודעות למטרה חשוב יותר. ידוע שכשאנשים מפורסמים נרתמים - זה מקבל עוד סיקור ועוד אנשים מדברים על זה".
למי הצבעת בבחירות האחרונות?
"אני לא חושפת למי הצבעתי. יש בלגן ענק, ואני מקווה שימצאו לזה פתרון במהרה. חשוב לי הקטע ההסברתי ואיך אפשר לתרום למדינה שלנו בעולם. אני חושבת שלישראל יש בעיה הסברתית קשה מאוד. אומנם יש חדשות חיוביות שאנחנו מייצרים, כמו הייטק ואקזיט והמוח היהודי שלנו שתמיד היה תכונה מוצלחת ומנצחת. מעבר לזה, לצערי, אין לנו שום דבר חיובי נוסף".
בראיון שלך למעריב מ־2016 אמרת שאת נגד דונלד טראמפ, וכבעלת אזרחות אמריקאית תצביעי להילרי קלינטון. את עדיין חושבת ככה, למרות מה שהוא עשה למען ישראל במהלך כהונתו?
"אני לגמרי חושבת ככה. עם כל הילדים ובני הנוער התמימים שהוא מחזיק בכלובים בתת־תנאים, אני ממש לא בעדו. כל הדברים שהוא עשה למען ישראל לא יצליחו להחזיק מעמד אחרי שהוא יוחלף. חושבים שהוא טוב לישראל, אבל העולם הרבה יותר רחב ממה שטוב לישראל, וכל הפוליטיקאים צריכים אותנו גם ככה כי יש לנו הרבה כוח בזירה הבינלאומית. אנשים לא מבינים מה הוא עושה לאוכלוסיות שלמות בארצות הברית, וחבל שלא אכפת לנו אלא רק ממה שקורה פה אצלנו".
במרץ הקרוב תחליף גינזבורג קידומת ותציין את יום הולדתה ה־30. "עד עכשיו הייתי נחשבת ברף התחתון והצעיר, ו־30 זה כבר גיל שממנו לא ניתן לתרץ בילדותיות שבנו", היא אומרת. "לדוגמנות זה גיל נהדר, לא צעיר מדי, לא מבוגר מדי, יכול להתאים לפלח רחב של מוצרים. כולם אומרים לי: 'את כבר נשואה, אז מה אכפת לך בת כמה את?', אבל אכפת, תמיד אכפת".
עם הגיל מגיעים גם הקמטים. פגשת כבר את מחט החומצות והבוטוקס?
"עדיין לא".
מה התוכניות לעשור החדש?
"זאת שאלה שאני לא יודעת איך לענות עליה. איך אני יכולה לדעת, אין לי באמת מושג. הייתי רוצה למצוא קריירה לא בהכרח בתחום אחר, אבל לעשות משהו שתהיה לי תשוקה אליו, שיהיה לי חשוב לשמר את זה. אני רוצה עוד ילדים ולהיות מאושרת".
תוכניות לקריירה בינלאומית ירדו מהפרק?
"ממש לא, אני מאמינה בלחוות חוויות, ועכשיו זה לגמרי הזמן הנכון. יש משהו חיובי בחוויה של משפחה שעוזבת ועוברת למדינה אחרת, כשיש עוגן לחזור אליו בסוף כל יום עבודה. אומנם אין כרגע תוכניות קונקרטיות לנסות קריירה בחו"ל, אבל אני לא פוסלת ואני יודעת שאם אעזוב, זה יהיה לתקופה ותמיד בסוף אחזור לכאן. הבית שלי תמיד יהיה פה, ופה אני רוצה שילדיי יתחנכו".
את נוהגת לשבת בסוכה או להזמין אנשים לסוכה שלך?
"לא ישבתי בסוכה מאז שהייתי ילדה, זה פשוט לא יצא. רב הכותל שמואל רבינוביץ ואשתו הם החברים הכי טובים שלנו, וכל שנה הם מזמינים אותנו לסוכה שלהם ורוב הזמן אנחנו לא בארץ, כי זה קשה עם הילדים כשיש שבועיים חופש. אבל אני מאוד מחוברת לדת, אני עושה קידוש ומדליקה נרות עם כניסת השבת".
