דני קושמרו, הוא ככל הנראה השם הכי גדול בביצה לשנת 2023. מאז תחילת המלחמה לא הוריד קושמרו את המיקרופון מהידיים, ו-TMI היו חייבים לתת לו כבוד בתור איש השנה שלנו. האדם שתמיד נמצא שם, לא מהסס להביע רגשות, לכעוס כשצריך, ובעיקר - להיות שם עבורנו. ואולי בגלל זה כולם חושבים שהוא אבא שלהם? המגיש, העיתונאי ואיש האקסטרים דני קושמרו, בראיון מיוחד.
רציתי לשאול איך אתה מרגיש בעת הנוכחית?
״זה מאניה דיפרדסיה כמו כל עם ישראל. עם הרבה רגעים של עצב והרבה רגעים של תקווה שדברים ישתפרו״.
התגלית מחדש בחדשות בתקופת המלחמה, אפילו הוציאו עלייך שיר בטיקטוק תחת ההאשטאג "דני קושמרו", יש לזה מעל ל-140 מיליון צפיות. איך זה מרגיש להיות אבא של כל עם ישראל?
״אני לא חושב שאני אבא של כל עם ישראל. זה בין משעשע למביך להיות כוכב גם של ילדות, בסך הכל אני עיתונאי רציני. אלה ימים לא רגילים, אולי הציבור היה כמה למישהו שמראה שכואב לו, שהוא עצוב, שהוא כועס. שמרגיש רגשות בניגוד לפוליטיקאים. מזיל דמעה, קצת עצוב. אז זה זה כנראה, אני לא עושה את זה בכוונה. אני לא בן 17 ולא בן 22. לכן זה בין משעשע למביך למוזר״.
אתה חש שיש החפצה סביבך?
״לא לא, הכל בסדר״.
יחד עם היותך איש חדשות, אתה גם איש אקסטרים, עושה הרבה כתבות ברחבי העולם.
״כן אני מאוד מתגעגע לכתבות שהם שלי, מה גם שיש לי כרגע ארבעה סרטים על המדף שמחכים לפרסום בנושא "Nature adventure", מתוך הסדרה שלי "עד הקצה", ואני מחכה שהסרטים האלה ישודרו. ואני מפתח עוד חדשים כאלו, אני לא מרגיש שאני עכשיו באיזושהי חוויה אקסטרימית נעימה״.
האקסטרים הוא חוויה נעימה עבורך?
״כן, אני מתכוון שעכשיו אני לא מרגיש איזו ׳חוויה נעימה׳ בימים אלו. ימים מאוד לא פשוטים, גובים המון מחיר מבני עמנו. הרבה אנשים שאיבדו את הבתים שלהם, הרבה מאוד אנשים חרדים לקרובים שלהם שנמצאים שם בעזה או במילואים או בצבא. ימים לא פשוטים״.
אז זה לא הרגיש עבורך כחוויה אקסטרימית אלא משהו אחר לחלוטין. האם זה נחשב לאותו אקסטרים עבורך?
״לא לא, מדובר במשהו מאתגר, זאת הייתה חוויה מאוד קיצונית. אבל אני יוצא להרפתקאות שאני נהנה מהם. פה הייתי עם כל עם ישראל בסוג של עצב גדול, כך שאין דמיון בכל. לא היה רגע אחד של הנאה או של סיפוק״.
אתה היית בין הראשונים, יחד עם תמיר סטיינמן שקפצתם על השידור ב-7 באוקטובר.
״כן, אני ניהלתי את השידור הראשון. אני הבאתי את הבשורה בתוך חצי שעה ש׳אנחנו במלחמה׳, היה לי ברור שאנחנו לא בעוצר״.
מה הרגע שהכי היה קשה לשידור עבורך? שלא תשכח אותו?
הרבה הרבה רגעים קשים שמגיש חדשות או עיתונאי בכלל לא מוכן אליהם. אנשים מספרים לך בשידור חי שיש להם מחבלים בתוך הבית, או שקרוב משפחה שלהם נחטף כרגע לעזה, או לדבר עם הורים של חיילת שנחטפה לעזה, זה הכל רצף של אירועים עצובים, קשים, בלתי נתפסים, ואתה אמור להיות חזק בשידור חי״.
אתה מרגיש שמשהו השתנה בך מאז המלחמה?
״קצת יותר נפתחתי, קצת יותר דיברתי, שחררתי כפתור כי אני ישראלי הגיוני ופטריוט שניסו ׳להרוג׳ גם את המשפחה שלו. הם פגעו בכבוד שלי כישראלי אפשר לומר. הם פגעו בחברים הישראלים שלי״.
היו לך כמה פליטות בנושא, כמו ״שלא יזכה ליום הולדת שלו בשנה הבאה״ על סינוואר.
״יצא לי קצת יותר העצב והצער והכעס על העמדות ועל מה שקורה ואמור לקרות״.
אתה מרגיש שמשהו השתנה בארץ מאז תחילת המלחמה?
״כולנו כמהים לימים טובים יותר, קרו כאן דברים נוראיים, קשים, הרבה דברים שאנחנו מאמינים בהם נשברו וצריך לבנות מחדש, תחושת הביטחון, האחדות״.
אתה חושב שהבנייה היא מסוגלת? זה יכול לקרות?
״ראינו שהחמאס רצה להרוג את כולם, לא משנה מאיפה אתה או מי אתה. אפילו לא הבחינו בין יהודי לערבי. אז אנחנו פה ביחד ונצטרך לצאת מזה ביחד. והאירוע הזה הוכיח לנו שאין לנו כל כך איפה להיות, אין מקום אחר בעולם״.
האם אתה חושב שאנחנו מסוגלים לבנות את זה מחדש או שתהיה איזו שהי התפרקות?
״אני חושב שאין ברירה אחרת, אין ברירה אחרת. והימים האלו שלי בשטח רק הראו לי כמה אנחנו עם אחר בניגוד לכל העולם. אנשים בורחים במלחמה ואצלנו אנשים זרמו מחו"ל ברוח התנדבות והקרבה, דברים מדהימים שראיתי בשטח. אנחנו כנראה באמת עם סגולה״.
לסיום רציתי לשאול מה אתה מאחל לעם ישראל בשנה האזרחית החדשה? האם יש לך איזשהו מסר מעודד לסיים איתו?
״כן, יותר שלום, קצת יותר שמחה ושנה קצת יותר משעממת״.
