דרור רוקנשטיין הוא הדייר האחרון שנכנס לבית "האח הגדול" (ימים ראשון, רביעי, חמישי ושבת ברשת 13). הכניסה שלו לבית נתקלה בלא מעט קשיים, כשהתגלה כי חלה בקורונה בעודו שוהה במלון נווה אילן, מה שדחה את הכניסה שלו לבית בשבוע. גם כשכבר נכנס הוא לא צעד בכניסה המלכותית על רקע קריאות עידוד מהקהל ובמדרגות הבית כמו כל הדיירים האחרים, אלא בקרוסלה המסתובבת, כשהדיירים לא קיבלו את פניו בסבר פנים יפות כי ציפו לקבל את פניה של דיאן שוורץ שהודחה. רגע לפני שנכנס לבית ובזמן ששהה בבידוד במלון, פגשנו את רוקנשטיין. "אני לא מאוכזב מעיתוי הכניסה", אמר. "הכל לטובה והעיקר הבריאות".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"האח הגדול" זה תעסוקה
רוקנשטיין (45) מתגורר בגן יבנה, גרוש פלוס ילדה בת 20 ורווק נצחי, הוא הספיק לגשת לאודישנים של כל תוכנית ריאליטי אפשרית, משום שלטענתו הוא נולד להיות מפורסם. "כל מי שמכיר אותי יודע כמה חיכיתי להכניס את הרגל לתעשייה הזאת. חיכיתי שיידעו מי אני", הוא מסביר. "אני יודע שלא נולדתי להיות אנונימי. גם בחוץ, כשמדברים איתי, כולם אומרים שאני חייב להיכנס לריאליטי. אומרים לי: 'חייבים לעשות עליך דמות בארץ נהדרת'. יצא לי בעבר להיות בסדרות, בפרסומות, יצא לי לשחק בסרט 'איביזה' בתפקיד של שומר ראש, וכשהלכתי עם הבת שלי לסרט אמרתי לה: 'ברגע שרואים אותי שם, תגידי בקול - אבא הנה אתה'. ואנחנו יושבים לידי שתי בחורות, והן אומרות: 'הוא באמת דומה לך'. אמרתי להן: 'זה אני, מה דומה לי'. ניסיתי בעבר להתקבל ל'הישרדות', לפני 12 שנה, והייתי עם רגל וחצי בפנים. כבר עשיתי חיסונים ובסוף הם נסעו בלעדיי. גם ניסיתי להתקבל ל'אמזונס', ולשתי עונות של 'האח הגדול' ושוב ל'הישרדות', וזה לא צלח. עכשיו זה סוף־סוף קורה. אני מגשים חלום, אם אפשר לקרוא לזה ככה. נכנסתי לתוכנית ריאליטי".
אתה חולם על תואר פליט ריאליטי. מה תעשה עם התואר הנכסף הזה?
"נולדתי להיות מפורסם. עד לפני שבוע וחצי הייתי 13 שנה בחיי הלילה, ברמן ומנהל ברים, אבל לאחרונה דברים עלו על שרטון וכרגע אני בלי תעסוקה. 'האח הגדול' זה התעסוקה שלי, בתקווה להישאר בתעשייה. משחק זה משהו שאני לא פוסל. אני מאמין שברגע שאכנס לתודעה, אוכל לממש את זה בצורה כזאת או אחרת, אני צריך דריסת רגל ראשונית ואז השמיים הם הגבול".
אתה זקוק לכספי הזכייה?
"תראי, טחון אני לא. אני גר בבית של אבא שלי. לפני שנה קניתי אוטו בפעם הראשונה בחיים ולקחתי הלוואת מימון מלאה. כן, אני צריך את הכסף, כל אחד צריך את הכסף. יש לי הלוואות, יש לי מינוס – כמו לכל אחד אחר במדינה. הכסף בריאליטי הוא פקטור חשוב. הייתי שמח לזכות".
אבל הסטטיסטיקה לא לטובתך. אף דייר מהכניסה השנייה עדיין לא ניצח.
"אני כאן כדי לשבור את הסטטיסטיקה שלא מגיעים לגמר בכניסה שנייה. אני לא מתכוון להתנחמד לאף אחד או לעשות משהו מיוחד. אם אזכה, זה יהיה בזכות ולא בחסד. הכניסה השנייה לא מפחידה אותי, מי שלא מסתכן לא מרוויח. אני אדם שאוהב לקחת סיכונים. יכול להיות שאם לא אהיה מוגן, יפילו אותי כבר בשבוע הראשון. אבל הגשמתי את החלום שלי, ועכשיו אני חולם להיות פיינליסט. אני בטוח שאני מסוגל להגיע לשם".
יש סיכוי לרומן בבית? מישהי מוצאת חן בעיניך מהדיירות?
"אין טייפ קאסט מסוים שאני נמשך אליו, זה מכלול של הרבה דברים כמו חיבור, כמובן ויזואליות, תקשורת, משיכה. עם טליה הייתי יוצא בלי בעיה. היא נראית טוב, אין ספק, אבל זה מצב מורכב מאוד, כי יש שם סוג של משולש רומנטי ואני לא רוצה לחתור תחת אנשים אחרים. יש את שחף וגם את העניין עם אופק, ואני בחיים לא אריב עם גבר על אישה. אבל כשאתה נמצא במקום סגור 24 שעות, אי אפשר לדעת איך דברים יתפתחו".
לכתבות נוספות:
דנה אמסלם על ההדחה מהאח הגדול: "אמרתי את דעתי על טליה ובגלל זה יצאתי"
"התעללות מינית": הבת של דינה מהאח הגדול יצאה באכזריות נגד טליה
היית מנסה לכבוש את לבה של דיירת בת 21?
"אם תהיה משיכה, אז כן. גיל מבחינתי הוא רק מספר, האקסית שלי מלפני שנתיים הייתה בת 21. היינו יחד שלושה חודשים והיא התחילה איתי באינסטגרם".
אז אין לך בעיה לצאת עם בנות בגיל של הבת שלך?
"לא, אין לי בעיה, אני רווק ואני נראה צעיר מאוד. אף אחד לא נותן לי את הגיל שלי. אני לא בן 45 טיפוסי, לא בדיבור, לא בשטותניקיות, לא בהתנהגות, לא במראה. אולי בגלל שעבדתי בחיי הלילה, אולי בגלל שאני אבא צעיר. וכן, הבת שלי בת 20, יפה כזאת. יותר יפה אפילו מאבא שלה".
אז אתה מעיד על עצמך שאתה יפה?
"אני מודע לוויזואליות ולנוכחות שלי. זה כמובן עניין של טעם, יש כאלה יגידו שאני נראה טוב ויש כאלו שיגידו רק חמוד. מה שבטוח שאני יודע שאני לא מכוער. גם תראו אותי בבית כמה שפחות לבוש, אני לא חשפן, אבל אני אוהב שרואים את הקעקועים שלי. אני אוהב להראות".
למי פחות תתחבר בבית?
"ממה שיצא לי לראות, אני פחות מתחבר לצורת הדיבור ולהתנהלות של אופק. מבחינתי הוא מתנסח גבוה מדי, ויש שם חוסר כבוד כלפי אנשים שמבוגרים ממנו. אני בחיים לא אדבר על אנשים שיותר מבוגרים ממני בחוסר כבוד. יש את בר, שיש לה פתיל קצר מאוד ויכולה להתבטא בצורה אחרת, אבל קשה לי לשפוט. יש עוד מספר אנשים שאני חושב שהחיבור לא יהיה מקסימלי, אבל אני לא רוצה לשפוט אף אחד. אני נכנס נקי ולא שופט ממה שראיתי על המסך".
למי כן התחברת חוץ מטליה?
"מאוד התחברתי לשחף. הוא אדם מאוד נחמד, סימפטי, אינטליגנט ומבין סיטואציות. הוא על תקן המבוגר האחראי בבית. הוא לא מרשה לעצמו להתלהם על דברים שלא צריך, הוא אדם שאני מתחבר אליו. מרינה אומנם לא הטייפ קאסט שלי מבחינת משיכה, אבל היא בחורה מאוד סימפטית ונחמדה. מרגיש לי שהיא אאוטסיידרית".
לא לריב
"אני מגיע, מישהו חדש שיש לו ניסיון ויש לי ויזאוליות ונוכחות, ויכול להיות שהדיירים ירגישו מאוימים ממני", הוא אומר. "זה בסדר ולא יפתיע אותי, גם בחיים האמיתיים אנשים מרגישים ממני מאוימים. אני תמיד זקוף עם הראש למעלה, ולפעמים אנשים נרתעים מזה. אני הולך להביא את מי שאני. אני לא משחק משחקים, אני יודע מי אני. אני אומר את האמת בפנים, לא במטרה לפגוע. בצורה הכי ישירה - אבל עם טקט. לא ארמוס אנשים כדי לשים את עצמי בפרונט. אני לא בא עם מניירות, אני בא להיחשף. אם אנשים יתחברו לזה או יתחברו לזה פחות, אדע בהמשך. מוקדם מדי לדעת אם יאהבו או ישנאו אותי, מה שבטוח - אני לא פרווה".
על מה תריב בתקציב הבית?
"המטרה היא לא לריב, אלא להגיע למצב של שווה בשווה בין כולם בהכל. הסיגריות אצלי זה העיקר, אני מעשן שתי קופסאות ביום. אני פחות בעייתי באוכל, אז יש מצבים שלא אוכל שלוש ארוחות ביום. סיגריות זה הכי חשוב לי בתקציב".
כל אחד מגיע עם סיפור קשה מהחיים, מהילדות. איזו משקולת אתה נושא איתך?
"אני לא מסוג האנשים שאוהבים שמרחמים עליהם, אבל יש משהו שמלווה אותי כבר שנים. התייתמתי מאמא שלי בגיל 21, היא נפטרה מהמחלה הארורה. זה משהו שהוא מודחק אצלי, אני משתדל לא לחשוב על זה. עד היום יש לי רגשות אשם בגלל איך שהייתי אז. נכון שהייתי רק ילד, אבל אני עד היום לא סולח לעצמי, כי לא הייתי מספיק איתה ברגעים האחרונים. חשבתי אז רק על עצמי, וכל מה שרציתי היה לצאת לבלות במקום לבוא ולהגיד לה כמה אני אוהב אותה ולבלות איתה יותר זמן. התנהגתי כמו מישהו שהכל מגיע לו, הייתי חצוף ולא הייתה לי סבלנות. אני מכה על חטא. ברגע שאני מרשה לעצמי לחשוב על זה, ישר עולות דמעות. זה משהו שהוא בלתי נשלט ואני מדחיק את זה כדי שזה לא ישפיע עליי. לפעמים כשאני יושב עם עצמי זה קופץ, ואני מרשה לעצמי להתפרק".
איך המוות של אמא השפיע עליך?
"הוא הפך אותי לאדם קשוח ומחוספס. הייתי חוזר הביתה מהבסיס, יושב ומסתגר עם עצמי בחדר. לא הייתי מדבר על זה עם אבא שלי. נכנסתי לנישה של עצמי והייתי צריך להתמודד עם זה אחרת. אבא שלי לא רצה להיות לבד ונכנס לזוגיות של 20 שנה, עד שבת הזוג שלו נפטרה. אבא שלי, בן 89 שיהיה בריא, נמצא כיום בדיור מוגן וזה הדבר הכי טוב שהוא יכל לעשות לעצמו".
איך היית כילד?
"גדלתי בבת ים. הייתי ילד ביישן עד שהתגייסתי לצבא, עברתי חרם בתיכון כי עשו חרם נגד מלכת הכיתה ואני הלכתי איתה, אז כולם היו נגדי. הייתי נחשב מחונן אבל אז הפכתי להיות שחקן כדורסל. הכדורסל היה בראש העדיפויות שלי".
אתה מעיד על עצמך כרווק נצחי. לא היו מערכות יחסים רציניות בחייך?
"התחתנתי בגיל 24, התגרשתי בגיל 28 והבאנו לעולם את עד, הילדה האהובה שלי. מאז לא הייתה לי מערכת יחסים ארוכה ורצינית, אלא מערכות יחסים של חודשיים־שלושה. הקשר האחרון שלי היה לפני שנתיים, למשך שלושה חודשים, לפניה הייתי לבד שבע שנים. אני רגיל להיות לבד, כי עוד לא מצאתי את זאת שלא אכזבה אותי בסופו של דבר. החברה הראשונה שלי בגדה בי, השנייה לא קיבלה אותי כמו שאני, מהשלישית התגרשתי, אז הפכתי לסקפטי בנוגע למערכות יחסים".
יכול להיות שבגלל רגשות האשם המכרסמות בך מאז שאיבדת את אמא, אתה לא מרשה לעצמך להתאהב?
"איבדתי אמון באהבה אמיתית, אפשר לקרוא לזה ככה למרבה הצער. הלב שלי כבר נשבר בגלל אמא, למה אני צריך שהלב שלי יישבר כל פעם? קשה לחדור את החומות שבניתי במהלך השנים".
