יש דברים שכנראה לא ישתנו, כמו היכולת המופלאה של עולם הפרסום לקחת מסר נשי חזק, להפשיט אותו (ליטרלי) ולמכור לנו אותו באריזה של העצמה נשית.
לפני שלושים שנה אהבתי את הצווחות של מרדית' ברוקס עם ההמנון הלא רשמי של ההורמונליות, הקרייריסטיות, ופרועות השיער, אני ביצ', אני מאהבת. אמא. קדושה. ז*נה. כמו חיבוק אוהד מאחת שמבינה שמגיע לנו להיות הכל מהכל ושהעולם והגברים יתמודדו. פמיניזם, מי לא ניסתה את זה? קחו אותי כמו שאני. את לא חייבת להחליק את עצמך לתבנית שמישהו אחר רוצה לאפות בה.
אבל אז הגיעה הפרסומת לחזיות שהחליטה להלביש את שיר הקבלה העצמית הזה דווקא על בר רפאלי. והנה היא עומדת שם בג'ינס מידה 36, וחזייה שחורה מידה 75B לחזה שלא צריך חזייה (גם לא אחרי שלוש לידות), עשרות מיקרופונים מקיפים אותה כדי להדהד את מה שיש לה להגיד לעולם - So take me as I am!
בן-זוגי ומאהבי שיחיה, מיהר להנהן למסך בחיוך רחב ואמר שהוא לגמרי מסכים לקחת אותה בדיוק ככה, כמו שהיא, בלי שום תנאים מוקדמים. צדיק. גם לאונרדו דיקפריו, בזמנו, היה מוכן ומזומן לקחת אותה בדיוק כמו שהיא, באותה אבירות שלקחה גם את בלייק לייבלי בדיוק כמו שהיא. קבלה עצמית במיטבה, העצמה חונקת את גרוני בהתרגשות.
פעם מכרו לנו חזיות כדי שנראה סקסיות בשביל גברים. הייתי לובשת חזיות פוש-אפ פתייניות עם ג'ל מיוחד שדוחף את הסחורה למעלה כמו כוכבת פורנו, אבל של חובבנים - לא לקחתי את עצמי כמו שאני. כדי לעשות את זה, נשכבתי על שולחן המנתחים. אבל המפרסמים התקדמו, יש שם כמה נשים אני מניחה, שהבינו שנשים כבר לא קונות את המסרים האנטי-פמיניסטים, ופתאום החזיות קיבלו אריזה של קבלה עצמית והעצמה.
המסר החדש הוא תאהבי את עצמך כמו שאת, את כבר לא צריכה לשים ריפודים, אבל תהיי בר רפאלי. רק בלי הגוף שלה, הגנטיקה שלה ובלי המעמד. האישה הממוצעת בבית, זאת שצריכה חזייה באמת, כי השנים שעברו, ההריונות, ההנקות, ההורמונים... מרגישה עכשיו אשמה כפולה. היא גם לא נראית כמו בר, וגם לא מצליחה להרגיש את הקבלה העצמית שמדגמנים לה על המסך במידה סמול.
המסר המקורי של השיר כולל גם מחירים, כי להישאר כמו שאת זה לא תמיד נוח. לפעמים זה מאבד לך עוקבים, הורס לך עם בני זוג או במקומות עבודה, הויתור הזה על אישורים. הגרסה השיווקית של מותג החזיות מחקה את המחיר הזה בקפידה, כי מוצר שמדבר על כאב ומחירים לא מוכר טוב. אם אנחנו באמת רוצות לחזור למסר כנה בשיר הזה צריך לזכור מה בדיוק היה מפחיד בו מלכתחילה.
זה לא 'אני אוהבת את עצמי בכל מצב', אלא 'אני לא מתכוונת להפוך לגרסה אחרת של עצמי בשביל שלכם יהיה קל. בשביל הפרסומאים אתן חופשיות להיות מי שאתן רק אם אתן מעל מטר שבעים וחפות מכח הכבידה. השיר שיצא בניינטיז וייצג נשים צעירות ובועטות חייב לדגמן היום משהו אחר. שוני. לא סיסמה מסחרית חלולה. הניסיון לצמצם את המסר הזה לבר רפאלי ושכמותה בקמפיין להלבשה תחתונה הוא כמעט עלבון לדרך שעשינו, לסימני המתיחה מההריונות, למשקל שעלה עם השנים או לעור שהפך פחות מתוח.
לקחת אותנו כמו שאנחנו זה אחלה מוטו. אבל אם אתם באמת מתכוונים לזה, תפסיקו לעבוד עם תוכנות פוטושופ, אל תשתמשו בפילטרים, תביאו נשים אמיתיות שעברו חיים לא מושלמים, ותנו להן, לשם שינוי, להשמיע את קולן. בלי זה, Take me as I am, זו רק סיסמה ריקה למהפכה בריח של תחתונים.
